בתחום עיצוב מוצרים עתירי טכנולוגיה, כמו למשל טלפונים חכמים, אפליקציות או אפילו אתרי אינטרנט, ישנה חשיבות עצומה לחווית המשתמש. מזה מספר שנים הנושא מקבל חשיבות עליונה והתחום, UX, פורח
נותני שירותים רבים וכמובן גם עובדים בתוך הארגונים השונים, מתפקדים כעורכי "מבחני שמישות" על מנת לגלות נקודות תורפה בעייתיות ומקרים בהם הממשק אינו אינטואיטיבי מספיק. גם המכשיר המתקדם בעולם עשוי לא לקרוץ לצרכנים אם יהיה קשה לתפעול או מסורבל מדי.
למעשה, חברות רבות כבר הגיעו למצב שבו הן חייבות להמציא משהו ייחודי ויוצא דופן רק על מנת להבדיל את עצמן מן המתחרים, אפילו אם מאחורי מכסה המנוע אין בעצם הרבה חדש מבחינה טכנולוגית. אם למנות רק כמה חידושים כאלו, מהם אנחנו יכולים ליהנות בתחום הסמארטפונים, נוכל להבחין במספר דוגמאות משמעויות שעושות שינוי מוחלט בדרך בה אנחנו עושים שימוש; מכשירים ללא שוליים, שתי מצלמות ליצירת אפקט של עומק או הילוך איטי וכמובן מיקום של חיישנים לקריאת טביעת אצבעות במגוון יישומים.
למרבה הצער, עולם ה-AV המקצועי נמצא הרחק מאחור. רוב הממשקים איתם אנחנו עובדים נועדו להיות פונקציונליים בלבד ולעזור לנו להשיג מטרה ספציפית בלי לחשוב יותר מדי על מה שאנחנו צריכים לעבור בדרך. גם אנחנו וגם מעצבי המוצר התרגלנו לחשוב שמגוון האפשרויות והמפרט הטכני הרבה יותר חשובים מכל דבר אחר.
באתר rAVe Publications מביאים דוגמה לשני מוצרים שונים שמנסים לשבור את השגרה המשעממת הזו; הראשון נקרא Oblong Mezzanine. מעבר לשם המוזר שלו, מדובר בפתרון סטנדרטי של הצגה מרובת מסכים ממקורות שונים לצורך הרצאות ומתן אפשרות שיתוף המידע של המציגים, האחד עם השני.
ההבדל משאר הפתרונות הסטנדרטים הוא בבקר דרכו מפעילים את הממשק ומכונה "השרביט", מכיוון שהוא צר וארוך. בדומה לבקר המפורסם של קונסולות המשחקים Wii או בקרים אחרים המשמשים במציאות מדומה, הוא מכיל בתוכו חיישני תנועה שמזהים את המיקום שלו במרחב, ובעזרת חיישן אינפרה אדום נוסף, גם את המקום במרחב הדו ממדי עליו המשתמש מצביע (בדומה לעכבר).
מדובר על פתרון שמשתמש בטכנולוגיה בסיסית למדי, אך הוא מספיק חדשני ואינטואיטיבי על מנת לרענן את חווית השימוש המעייפת של פזילה למסך של הנייד והתעסקות עם העכבר הלא נוח תוך כדי איבוד קשר עין עם הקהל…
חידוש נוסף וגאוני בפשטות שלו הוא קובייה רכה בשם CatchBox שבתוכה מתחבא מיקרופון אלחוטי. כאשר משתמש קצה רוצה לדבר, המשתמש שמחזיק כרגע בקובייה זורק או מעביר אותה אליו. זה לא רק כיף ושונה מכל מה שאנחנו רגילים אליו, אלא מתקשר עם המשחק המוכר מהילדות של מקל דיבור אינדיאני (מקל שרק למי שמחזיק בו יש את רשות הדיבור).
למרות החדשנות ואפקט הקוליות של הממשקים המפתיעים האלו, ב-rAVe מזכירים לנו שמוצר שמתבסס יותר מדי על הממד הפיסי, עשוי להיות בעייתי עבור אנשים עם מגבלות כמו מי שסובל מכאבים כרוניים או קיימת אצלו מוגבלות אחרת בתנועה. לכן, תמיד חייבים לספק חלופה , אפילו אם היא משעממת והרבה פחות מלהיבה…
