דני פיכמן, יועץ אקוסטיקה, מולטימדיה, אולמות ועוד, מהמוערכים בשוק, בשיחת עומק על חשיבות האקוסטיקה בחללים השונים. דיברנו גם על הסיבות להזנחת נושא האקוסטיקה לטובת שיקולי עיצוב ועלות וכמובן איך אקוסטיקה משפיעה בסופו של יום על משתמשי הקצה.
את דני פיכמן אני מכיר כבר שנים ומעריך מאוד את המקצועיות, הישירות והנאמנות שלו למקצוע. דני נוהג לומר ש"אלוהים ברא את האדריכלים בלי אוזניים", מכיוון שאפילו בפרויקטים בהם יש חשיבות עליונה לאיכות השמע, כגון באולמות מופעים, חדרי ישיבות או אודיטוריום, נוהגים אדריכלים להתרכז בעיצוב ומזניחים את נושא האקוסטיקה. מה שמוסיף אתגרים לא פשוטים לאנשי המולטימדיה וגורם בסופו של דבר לחוויה פחות טובה למשתמשים. (גם אם זה משפיע רק על התת-המודע שלהם)
פיכמן מסביר את חשיבות האקוסטיקה וההשפעה על המשתמשים. בפרויקטים כגון חדרי ישיבות, נפגשים למטרת שיחה ותיאום משימות ולדעתו הדבר החשוב ביותר הוא שאיכות השמע תהיה הטובה ביותר שניתן להשיג בכדי שהמשתמשים יבינו מה נאמר בשיחה באופן שוטף וללא מאמץ.
לדוגמא, אם איכות הווידאו בפגישה מרוחקת אינה מספיק טובה, אפשר להתפשר ולוותר על הווידאו ולבצע שיחה קולית (audio conference). אולם כאשר איכות השמע לא מספיק טובה אין אפשרות לקיים את הפגישה כלל. בפגישה בה איכות השמע נמוכה והדיבור לא מובן, המשתמשים מתאמצים אפילו בלי להרגיש ומסיימים את הפגישה עם תחושת עייפות ואולי עם ספק כלשהו אם סוכמו הדברים לשביעות רצונם.
הדבר בולט אף יותר כאשר השיחה אינה בשפת האם של המשתתפים או כאשר יש ביניהם בעלי מבטא כבד (הודו, אירלנד, אוסטרליה או.. ישראל). לאחרונה אף פורסמו מספר מחקרים ומאמרים על תופעה "חדשה" הנקראת "עייפות זום", לפיה, מסבירים החוקרים, שפגישת זום (או כל שיחת וידאו אחרת) שונה מפגישת 'פנים-אל-פנים' וגורמת למשתתפים עייפות לאחר משך זמן יחסית ארוך (משתנה בין משתמשים).
פיכמן סוקר את העקרונות הבסיסיים ביותר שיש לשים אליהם לב וליישם כאשר מתכננים ומבצעים פרויקט המשלב מערכות מולטימדיה, ועובר על מערך השיקולים של בעלי העניין בפרויקטים מסוג אלה. נקודות אלה שמעלה פיכמן יאפשרו תחילת שיח ממקום אחר לחלוטין עם האדריכלים ובעלי העניין האחרים בפרויקט.
