לפי דוח חדש: ללא רגולציה מתואמת והיערכות לאומית, ישראל עלולה להחמיץ את מנוע הצמיחה הגדול של העשור
במסגרת פתיחת שבוע PLANETech בתל אביב נערך אתמול (07.12.2025) כנס משותף של משרד עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן ו-PLANETech, שעסק באתגרים ובהזדמנויות של חוות השרתים ותשתיות ה-AI בישראל. במרכז האירוע נחשף דוח לאומי מקיף בשם “בינה מלאכותית ותשתיות חוות שרתים בישראל – הזדמנות לפיתוח מנוע כלכלי והובלה עולמית”, המציג תמונת מצב גלובלית לפיה שוק ה-AI צפוי לחצות את רף הטריליון דולר עד 2032, בעוד הביקוש לחשמל מצד חוות שרתים צפוי להכפיל את עצמו עד 2030.
עו"ד עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, פתחה את הכנס וציינה כי השנה האחרונה המחישה עד כמה התחום מואץ, וכמה השטח רץ מהר יותר מן הרגולציה. לדבריה, ההיענות של חברות חוות השרתים, חברות הטכנולוגיה, ההייפרסקיילרים ומשרדי הממשלה למפגשים המשותפים שהתקיימו במהלך השנה, חשפה עד כמה חיונית ההיכרות בין כלל הגורמים, וכמה חסמים ניתן לפתור באמצעות תיאום רגולטורי ותכנוני. רייטר הזכירה גם את ההתפתחויות המשמעותיות שאירעו בחודשים האחרונים – ובהן פרסום דוח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית, הקול הקורא של החשב הכללי בנושא חוות שרתים וצריכת אנרגיה, וטיוטת חוק ההסדרים שבין השאר עוסקת במוכנות משק החשמל לגידול בצרכי ה-AI. היא הדגישה כי כל אלה מצביעים על הכרה גוברת בחשיבות חוות השרתים, ועל הצורך הדחוף לקבוע מסגרת פעולה סדורה ואחידה.
בהמשך אמרה רייטר: “המציאות הרגולטורית הקיימת אינה נותנת מענה להיקפי הצמיחה ולדרישות התשתית של הבינה המלאכותית. העולם מתקדם במהירות, וישראל חייבת לקבוע מדיניות לאומית ברורה שתאפשר תכנון ארצי אחיד, פישוט משמעותי של הליכי רישוי, ויצירת מנגנונים שתומכים בחדשנות – במקום לעכב אותה”. עוד הוסיפה: "חוות שרתים, מעצם קיומן, מאותגרות בצריכת האנרגיה והשימוש במים, ומאותגרות בשרידות שלהן בפני פגעי מזג האויר ולשינוי האקלים, לפיכך, אולי בטווח הקצר, נראה כי החסמים הרגולטורים והצורך הדחוף בהקלה בהליכי תכנון ורישוי וחיבורי חשמל הם הבוערים, אבל החדשנות הטכנולוגית להתייעלות בצריכת משאבים והפחתת טביעת הרגל הסביבתית (mitigation) ולהסתגלות (adaptation) נמצאת גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני ובוודאי שבטווח הארוך – זו הליבה שתאפשר לתחום להתפתח. "לדבריה, “ללא צעדים מהירים ומדיניות מתואמת, ישראל עלולה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הכלכליות הגדולות של העשור. אם נפעל נכון – נוכל להפוך למוקד בינלאומי של תשתיות AI ולטכנולוגיות אקלים”.
רותם טריביצקי, מנכ"לית PLANETech, הוסיפה: “חשיפת הדוח הלאומי ממחישה עד כמה חוות שרתים ותשתיות AI הפכו לנכס אסטרטגי הנמצא בצומת שבין אנרגיה, מים וחדשנות. המסמך נועד לסייע לישראל לעמוד באתגר ובעיקר בהזדמנות הגדולה שהרגע הזה מביא עמו. הפתרונות הישראליים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות והבינה המלאכותית מבוקשים היום יותר מתמיד, והביקוש הבינלאומי לשתף פעולה איתנו ממשיך לגדול.
שבוע PLANETech והדוח הלאומי מדגישים את התפקיד של ישראל בפיתוח תשתיות אקלים חדשניות ובעיצוב עתיד בר-קיימא ורווחי לעולם כולו”.
יונית גולדברג, מנכ"לית איגוד חוות השרתים, אמרה: “היעדר אחידות בין הדרישות של הרשויות השונות מקשה על הקמה ותפעול של חוות שרתים בישראל. אם ישראל רוצה למשוך השקעות ולפעול בקנה מידה בינלאומי – חייבים רגולציה מתואמת, ודאית ואחידה.
הדוח מציע לאמץ מסגרות מדידה בינלאומיות כמו PUE למדידת יעילות אנרגיה ו-WUE למדידת יעילות מים, לצד תמריצים לחדשנות ושיפור ביצועים. הוא מציג צפי לצמיחה שנתית של כ-13 אחוזים בשוק חוות השרתים המקומי עד 2030, ומהווה קריאה לפעולה לעגן את פיתוח תשתיות ה-AI כיעד לאומי, להשקיע בחדשנות אנרגטית ובתשתיות קלימטק, ולהציב את ישראל בחזית התעשייה העולמית של חוות השרתים.
הכנס כלל פאנל מקצועי בהשתתפות נציגים מ-Serverz, Stream11, בינת דטה סנטרס ומומחי תכנון ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, ועסק ברגולציה מאפשרת, חסמים תכנוניים, חדשנות טכנולוגית וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות המחשוב. הכנס סימן את פתיחתו של שבוע עשיר בתוכן ובשיתופי פעולה, שמטרתו לבסס את ישראל כמובילה עולמית בתשתיות AI ובטכנולוגיות אקלים.
קרדיט תמונה ראשית – דרור אברמוב
