האם זהו המסך הגדול ביותר במזרח התיכון?

האם יצא לכם לחשוב על כך שכל התקדמות טכנולוגית משמעותית בתחום התצוגה, מאלצת את תעשיית הקולנוע למצוא דרכים חדשות ולהמציא את עצמה במטרה להישאר רלוונטית עבור הקהל הרחב?

כאשר הופיעה הטלוויזיה, בתי קולנוע רבים אימצו פורמטים רחבים יותר שתפסו את כל שטח הראייה של הצופה ולמעשה היו הדבר השונה שבשבילו היה שווה לקנות כרטיס. לאחר שמסך רחב הפך לסטנדרט, סרטים רבים הוקרנו (ועדיין) בפורמט תלת ממדי מודרני שקשה עד בלתי אפשרי לשחזר בבית.

נשאלת השאלה מה עוד אפשר לחדש, במיוחד בתקופה שבה הרבה מאוד סרטים חדשים מגיעים במקביל גם אל שירותי הסטרימינג? על פי שארפ / נק, התשובה לא נעוצה רק בסוג ההקרנה אלא עד כמה המגה קומפלקסים אטרקטיביים ומצליחים למשוך אליהם צופים או לגרום להם לחזור שוב פעם.

את מסכי השילוט הדיגיטליים החדשים של החברה בהם מופיעים שמות הסרטים, טריילרים, או כל תוכן אחר, ניתן למקם הן מחוץ לקומפלקס הראשי והן בתוכו. השלטים הדיגיטליים יכולים להמשיך ולעבוד בכל מזג אוויר ונראים היטב גם בזווית שמש שהייתה מסנוורת כל מסך אחר ובזכות פלטפורמות מודרניות לניהול תוכן דיגיטלי, ניתן לשלוט בתוכן שיופיע ולהחליף אותו באופן מידי מבלי צורך לכבות ולהדליק את השילוט.

לדוגמה, בקומפלקס אומנויות הבמה Eden Court Inverness שבאינוורס סקוטלנד, נעשה שימוש בלא פחות מ-17 מסכים כאשר חלקם מציגים תמונת סטילס של ההצגות המתקיימות במקום וחלקם את לוח הזמנים המלא עבור מי שרוצה לתכנן את היום שלו או לסמן לעצמו מראש מה ירצה לראות בשבוע הבא.

בנוסף לכך נעשה שימוש במסכי מגע באזורי שירות עצמי. מסכים אלו הם ברזולוציה גבוהה ועם פליטת אור כחול נמוכה, כך שהם לא מעייפים את העיניים וגם אנשים עם מוגבלויות ראייה יכולים להשתמש בהם ללא בעיה.