מתי בפעם האחרונה ישבתם במסעדה ולא הצלחתם לשמוע את מי שישב ממש מולכם? למרבה הצער, אין כמעט אף אחד שזה לא קרה לו, במיוחד בשעות העומס בהן רוב השולחנות תפוסים ורועשים
רובינו "נפתור" את הבעיה על ידי כך שנדבר חזק יותר, אך כאשר כולם עושים זאת, הסביבה תהפוך להיות עוד יותר רועשת ואנחנו נגביר את קולנו אפילו עוד יותר. כך נוצרת לה תגובת שרשרת שיכולה לגרום בסוף הארוחה לאוזניים מצלצלות וכאב ראש גדול. לתופעה הזו, מסתבר, יש שם, "אפקט לומברד", על שם רופא אא"ג ומנתח צרפתי שדיווח עליה לראשונה ב-1909.
חברת המחקר "הרמוניה" שמייעצת בנושאי אקוסטיקה וצליל, החליטה לערוך סקר קצר בהשתתפות 178 נשאלים, ממנו עלו כמה תוצאות מעניינות:
• 30% אמרו שהארוחה האחרונה שלהם הייתה רועשת מדי
• 24% טענו שהם צריכים להגביר את הקול שלהם על מנת שיוכלו לשמוע אותם
• 44% יבחרו באיזו מסעדה לאכול על פי רמת הרעש שבה
• 81% יישארו פחות זמן במסעדה רועשת
• 5% יעדיפו לקחת ארוחה ב- Takeway מאשר לשבת במסעדה רועשת
הרמוניה הלכה צעד נוסף ובדקה את הקשר בין רמת הדציבלים של הדובר לבין רמת הדציבלים של הרעש בסביבה ומצאה שרוב האנשים לא יכולים לדבר (למעשה לצעוק) מעל לרמה של 90 דציבלים…
על פי הרמוניה, מרבית הארכיטקטים ומעצבי הפנים סבורים שרמת הרעש נובעת מההתנהגות של הסועדים ולכן לא ניתן לשלוט בה, אלא רק ליצור אווירה נינוחה יותר באמצעות שילובי צבעים ותאורה המשרים חמימות. למרות זאת, רובם מתעלמים מהעובדה הפשוטה שטכניקות שונות לספיגת רעשים הן דווקא אפקטיביות מאוד כאשר מדובר על קול אנושי. לפיכך, ניתן ליצור את האפקט ההפוך וככל שניתן יהיה לספוג יותר רעש, כך גם השיחות תהיינה שקטות יותר.
