תארו לעצמכם את התמונה הבאה: יציאה מכפר ערבי בגליל התחתון דרך כביש צר. עדר כבשים גדול חוצה את הכביש. מכונית עומדת בדרך ממתינה בשקט בלי תנועה, בלי אף צפצוף, מחכה שהעדר יחלוף. העיצוב שלה אינו מוכר לדיירי הסביבה, ואפילו שני הצעירים שרועים את העדר מסתכלים עוד פעם אחת לאחור, כשהיא מתחילה לנסוע, ומגרדים בראשם בתהייה כשהם מבחינים מאחור במדבקה גדולה עליה כתוב: מכונית אוטונומית בבדיקה.
נשמע לכם כמו סצנה דמיונית? בסקוטלנד דווקא חושבים שלא. שר התחבורה מייקל מאת'סון הבין שהטכנולוגיה החדשה תגיע בסופו של דבר לכל מקום. למרות שהחברות השונות עוסקות בעיקר בבדיקות בתוך הערים, באזורים כפריים, ובעיקר בצפון סקוטלנד, התנאים שונים לחלוטין; כבישים צרים מאוד שלעתים קרובות אינם מתוחזקים היטב וסובלים מבורות והתפוררות שוליים, חוסר בשילוט תקין, עדרים שחוצים את הדרך מהדירים והרפתות אל אזורי המרעה שלהם, וגם לא מעט חיות משוטטות.
מעבר לכך, הבדיקה באזורים הכפריים המרוחקים הללו מאפשרת גם לבחון היבט טכנולוגי מאוד חשוב של המכוניות – כיצד הן מתפקדות באזורים בהן התקשורת הרבה פחות טובה, ולו רק בגין כיסוי פחות צפוף. כיצד הן יתפקדו, לדוגמה, אם במשך זמן קצר לא יהיה קשר עם בסיס הנתונים הראשי של האזור?
במשרד התחבורה הסקוטי אף טוענים שהמבחנים האלה באזורים הכפריים קשים יותר ממבחנים אורבניים, ואם המכוניות האוטונומיות יעברו אותם בהצלחה, מובטח שהן יפעלו היטב גם בסביבה עירונית עמוסה בה אין חוסר במידע. בנוסף, זו יכול לפתוח את השוק גם אל עבר שימוש בכלים חקלאיים אוטונומיים.
אז עד כמה המרחק מאזורי הכפר והעדרים הסקוטיים עד לעדרים בערבה, בגולן ובגליל גדול או קטן לדעתכם?
