לא מעט מאמרים שצפים ברשתות מדברים על דור ה-Z ככוח עבודה פחות אמין, עצל ואפילו חסר נאמנות. אותו דור שמעבד מידע במהירויות מטורפות נתפש משום מה בצורה מזלזלת על ידי כוח העבודה הוותיק יותר, ואם נתמקד רק בדברים האלו נפספס הזדמנות נהדרת ללמידה ולצמיחה שכן ישנה תופעה חדשה שמתגלה לגבי דור ה-Z.
אם נתבונן בה, נגלה שיש כאן דור חרוץ שמוצא לעצמו דרכים חדשות ויצירתיות לא רק לייצר הכנסות אלא גם יציבות במקום העבודה. נתונים מראים כי בארה"ב 21 מיליון בני 16 עד 24 נספרו כחלק מכוח העבודה ואילו סקר עולמי של חברת Kantar מראה כי 40 אחוזים מדור ה Z עובדים בממוצע בשני מקומות עבודה ואף יותר.
משמעות אפשרית אחת לנתונים אלה יכולה להיות הרצון לשמור על עניין במקום העבודה, משמעות נוספת יכולה להעיד על רצון לקדם עסק עצמאי לצד מקום עבודה קבוע ועוד, מה שמעיד על תפיסה עסקית מפותחת בהחלט. נקודות נוספות שמעלה הסקר הן יכולות המעבר לשבוע עבודה בן ארבעה ימים שם עולה כי 7 מתוך 10 מהמרואיינים מספרים כי ניתן לעמוד בדרישות משרה מלאה. אגב, ככל שגיל המרואיינים עולה המספרים מצטמצמים ל 6 מתוך 10 מרואיינים ואפילו ל-5 מתוך 10 מרואיינים. פער הדורות.
מעניין לציין כי בין דור Z לדור הבומרים (Boomers) יש פער זניח ביותר כשמדובר על עבודה מרחוק, ייתכן וזו תחילתה של מגמה גורפת ולא משהו נקודתי.
נושא העבודה המודרנית מתמקד בהעצמת כוח העבודה באמצעות כלים טכנולוגיים רבים, איזון בין עבודה-בית ועוד. האם אותו דור Z שמספרו גדל ונכנס למעגל העבודה יהווה זרז לאימוץ תפישת העבודה המודרנית? עד כמה נצליח לאמץ דפוסי חשיבה חדשים שמטרתם ייעול פרודוקטיביות? העתיד יגלה. מה שבטוח – יש לא מעט מה ללמוד מדור ה-Z.
