שנות השמונים והתשעים היו עידן הזהב לכל הגיימרים בזמנו. באותה התקופה ידעת לאן ללכת כדי לשחק, רק שלא ידעת כמה זה יעלה לך בדיוק, או מתי זה ייגמר. החל מפקמן, Space Invaders, Street Fighter או Killer Instinct – זה היה המקום להיות בו. עם הזמן התעצמו מעגלי ההפצה של הקונסולות הביתיות (נינטנדו, סוני ומייקרוסופט) וכבשו את השוק עד כדי החלפה מלאה של אולמות המשחקים כאשר כיום ניתן לראות מקומות בודדים ביותר המחזיקים מכונות משחק.
במקביל, בשנות התשעים, חווינו לראשונה את המציאות המדומה. זו הייתה תקופה של "עלייה לרגל" לדיזינגוף סנטר, שם היו ממוקמות מכונות ענק למציאות מדומה ("מכסח הדשא" של סטיבן קינג בקולנוע עם ג'ף פאהי ימחיש טוב איך זה נראה), היינו משלמים 50 שקלים עבור עשר דקות של חבישת קסדות גדולות וכבדות עם גרפיקה בינונית ובחילה שלא עברה (לפחות אצלי). בכל מקרה גם שיגעון זה נעלם ונראה כי לתמיד.
נחזור לימינו: בשלוש שנים האחרונות החלו חברות הסלולר, במקביל ליצרניות אחרות, לפתח פתרונות מציאות מדומה אשר יהיו קלים יותר להטמעה, איכותיים יותר לשימוש ובעיקר – משתלמים יותר. קחו לדוגמא את ה-Gear VR של סמסונג או ה-Oculus. עיקר הבעיה כיום היא התכנים אולם נראה כי חברות התוכן מוצאות עוד ועוד דרכים לשווק את השימוש במקביל ליצירת מודל כלכלי כדאי למשתמש ולחברות התוכן.
אז איך יגרמו לנו החברות השונות להכניס את המציאות המדומה לחיינו? על ידי הרחבת חווית המשתמש ויצירת מרחבים חדשים למבקרים. במוזיאון השעווה "מאדאם טוסו" הושקה לאחרונה אטרקציה ייחודית בסגנון "מכסחי השדים": מבקרים מקבלים משקפי VR, רובה לייזר ל"ציד רוחות" וחליפה להעצמת החוויה, ויוצאים לסיבוב מיוחד ברחבי המוזיאון. שם הם יתקשרו זה עם זה, יקבלו חיווי על מצב השחקנים האחרים ובעיקר יכסחו רוחות רפאים. עלות כרטיס משולב – למעלה מ-50 דולר אולם לפי אורך התורים נראה כי החוויה משתלמת למבקרים.
בתערוכת Game In אשר התקיימה בגני התערוכה בחול המועד סוכות היה ניתן לשחק בגרסה איכותית של משחק בסגנון Space Invaders כאשר המשתמשים חבשו קסדות מיוחדות וצוידו בזוג אקדחים על מנת ליירט איומים שונים. הקהל אשר בינתיים נעמד בתורים הארוכים, קיבל הצצה על גבי המסכים הפרוסים אשר הציגו מה שהשחקן רואה זאת בנוסף לעמדות ירי על יוני חרס ועוד אטרקציות נוספות. הפעם חווית ה-VR הרגישה הרבה יותר בשלה.
כאמור, ניתן לשלב VR בו מוטמע איתור מקום במרכזי מבקרים שונים בו יצוצו דמויות אינטראקטיביות המדריכות את המבקרים, אלו יוכלו להחליף או לסייע לאותו מדריך הנאבק על תשומת לב המבקרים אשר בדרך כלל שקועים בסמארטפונים ולא בו. אותן דמויות תוכלנה להיות קשורות למיצג ספציפי או ללות את המבקרים לאורך כל הסיור.
השימוש ביתרונות ה-VR באולימפיאדה האחרונה
הטמעת VR במוזיאון Dali – המבקרים נכנסים אל תוך היצירות
תגובה אחת
Pingback: אוניברסיטת MIT חותכת את כבלי קסדת ה-VR (המציאות המדומה) – פורטל האודיו וידאו AVmaster