עשינו שינוי חד ואפילו לא הבנו אותו, זה התבטא בלא מעט פעילויות אחת עיקרית היא הלימודים המקוונים. מדוע? משום שחיפשנו 'שחלוף' של הקיים לעידן דיגיטלי אפילו וירטואלי; לוחות מחיקים שודרגו למסכי מגע עם יכולת כתיבה, שיעורים מצולמים עם עזרים מתוחכמים… הכל אותו דבר רק דיגיטלי.
אז מה קרה לאקדמיה ואיך מוכנים לדבר הבא? איך באמת מיישמים אקדמיה היברידית ומה זה בכלל האקדמיה הזו? הנה הפרק הראשון מתוך שלושה עם יואב גן-מור מחברת AVCOM, שמחזיק קילומטראז' משמעותי בתחומי הווידאו, אודיו והברודקאסט.
אני לא ממתין יותר מדי עם פתיח וניגש לנקודה: אם היה לנו ווידאו בכיתות לימוד, מדוע אחרי הקורונה יש צורך בתכנון מחדש ?
יואב כבר יודע את התשובה ומשתף: "כי זה לא באמת היברידי, זה א-סינכרוני במקרה הטוב. לוקחים מצלמת WEB, מוסיפים מיקרופונים ורמקולים ומשדרים, לפעמים גם מקליטים, אחר כך זה עובר לעריכה, רואים את הלוח או שלא, המצגת לא מסונכרנת ומי שצופה בהקלטה או מהבית לא באמת מקבל חוויה של 'להיות שם'.
למה בעצם?
"כי הוסיפו אביזרים לכיתה אבל לא הסתכלו על השלם. ההבנה שכיתת לימוד אקדמית חייבת להיות מוכנה וערוכה ללימודים היברידיים ולתת את הכלים המתאימים. זה לא מסתכם במצלמה טובה או מיקרופונים איכותיים, זה דורש תכנון והבנה שהאקדמיה עצמה הופכת לאקדמיה היברידית, כזו שתאפשר לימודים סינכרוניים וא-סינכרוניים כשהסטודנטים שמתחברים מרחוק מקבלים בדיוק את אותה החוויה של אלו הנמצאים בכיתה ולא רק- שכשהם יצפו בהקלטה הם יחוו מחדש את השיעור באותה מידה שחוו אותו בלי קשר למיקומם".
עכשיו כשהבנו שיהסודות הישנים דורשים החלפה, מהו השלב הבא? הישארו איתנו לסרטון ההמשך
