מחקר של נוטניקס: רוב הארגונים בישראל רואים בענן ההיברידי פתרון אידיאלי – אך מתכננים לאמץ בקצב נמוך מאשר בעולם. 

דוח מצב הענן הארגוני ה- 3 (ECI) שמציגה נוטניקס מציג את מצבה של ישראל והפערים ביחס למדינות אחרות בעולם בנוגע לאימוץ טכנולוגיות ענן כיום ובעוד 5 שנים. אבטחת מידע וחוסר במומחים הם שני החסמים העיקריים לאימוץ הענן

ירון כהן - צילום ניב קנטור

מסקר ECI של נוטניקס עולה כי כמו מקביליהם בעולם (87%), גם בישראל אחוז גבוה (76%) ממקבלי ההחלטות רואים בענן ההיברידי את מודל ההפעלה האידיאלי לארגון שלהם. עם זאת, שיעורי האימוץ בישראל צפויים להיות נמוכים יחסית. רק 26% מהמשיבים צופים אימוץ של ענן היברידי עד שנת 2025, נתון נמוך משמעותית משיעור האימוץ העולמי של 49%. 

גם כאשר בוחנים את המצב הנוכחי, למשיבים מישראל יש פערים גדולים להשלים בכל הנוגע לרמת השימוש שלהם בתשתית ענן גמישה. בעוד בישראל 28% ממחלקות ה- IT עדיין מפעילות מרכזי נתונים מסורתיים, בעולם 18% בלבד מפעילים מרכזי נתונים מסורתיים.

במהלך 5 השנים הקרובות, משיבים בישראל מתכננים להוציא לפנסיה את מרכזי הנתונים המסורתיים שלהם.  אך בעוד הם מצפים לבצע גידול מסוים באימוץ הענן ההיברדי, רוב ההשקעה צפויה להתמקד במודל IT מעורב – המשלב מרכזי נתונים מסורתיים לצד מודלים שונים של ענן – ללא אינטגרציה ביניהם.  40% ממנהלי IT ביראל צופים לאמץ את המודל המעורב – וזו תחזית שונה מאוד מהמגמות שעולות מהמשיבים לסקר הגלובלי, שם הטמעות של מודל מעורב בעולם צפויות דווקא לצנוח ב- 8% עד 2025.

 

הישראלים מחפשים מהירות, גמישות ואבטחת מידע

ייתכן שניתן למצוא אחת מהסיבות להבדלים בקצב אימוץ הענן ההיברידי ישראל בהשוואה לעולם במוטיבציה של הישראלים לאימוץ טכנולוגיות. בכל המדינות שנסקרו, הגורם המוביל לשינוי במודל הפעלת ה- IT היה קבלת שליטה טובה יותר על השימוש במשאבי ה- IT (58%). עם זאת, משיבים בישראל בחרו בגורם הזה בהשפעה נמוכה בהרבה (33%), כשהם מעניקים חשיבות גדולה יותר ליכולת להגביר את הגמישות ואת המהירות כדי לענות על דרישות עסקית, וכן לשיפור אבטחת המידע.

שלושת הסיבות לשינוי ב- IT ועזיבת מודלים קיימים בישראל: 

1. גמישות משופרת למענה על צרכים עסקיים (48%)

2. מהירות גדולה יותר כדי לעמוד בדרישות עסקיות (48%)

3. שיפור האבטחה (44%)

במקביל, ברוב הקבוצות שנסקרו, "חסכון בעלויות" היה מרכיב בעל חשיבות פחותה בשיקולי המעבר לענן. אך בישראל הוא זכה לאזכור בשכיחות גבוהה יותר. 4 מתוך 10 משיבים בישראל (40%) ציינו את החסכון בעלויות כאחד היתרונות שמצפים לקבל מתשתית ענן. זאת בהשוואה לקצת יותר מרבע מהמשיבים ב- EMEA ובעולם. 

חסמים באימוץ ענן היברידי בישראל – אבטחת מידע וחוסר במומחים לניהול ענן

"בעוד ההתלהבות מענן היברידי שמרה על רמה אחידה לאורך שלוש השנים האחרונות, ההטמעות בפועל עד היום היו דווקא נדירות בכל המדינות. רוב המשיבים בסקר ECI מצביעים על כך שהם נמצאים בתהליך משמעותי של מעבר לתשתית ענן היברידי. ועדיין, ברוב החברות המבוססות, מעבר כזה לא יתרחש בן לילה", אומר ירון כהן, מנהל צוות מהנדסי מערכות בחברת נוטניקס ישראל. "ישנם חסמים שונים. לדוגמא, יישומים מסורתיים בארגון יכולים להצדיק שמירה של תשתית ישנה יותר. במקרים אחרים ארגונים צריכים לבנות מערך חדש של כישורים שאינם זמינים כרגע". 

בין האתגרים המרכזיים שציינו המשיבים בישראל לגבי המעבר וההפעלה של ענן היברידי נמצאים אבטחה (54%) וכישורים חסרים בצוות הפנימי (54%). לדוגמא, בעוד כלי ניהול חוצי 

פלטפורמות ענן עדיין נמצאים בשלבי הבשלה, מחלקות ה- IT זקוקות לכישורים וניסיון מקצועי בניהול ענן שכרגע מאתגר עבורם למצוא. בתוך כך, חצי מהמשיבים מישראל דיווחו כי חסרים להם מומחי ה- IT  הנדרשים כדי לנהל סביבות ענן היברידי (46%), בעוד 40% דיווחו כי הם חסרים מומחים לניהול טכנולוגיות Cloud-Native וקונטיינרים, כגון Kubernetes – אשר מסייע לגשר על פערי הממשקיות בין סביבות ענן שונות. לשם השוואה, רק 30% מהמשיבים ב- EMEA ו- 27% מהמשיבים בעולם ציינו את המחסור במומחים בתחום כאתגר באימוץ ענן היברידי. עם זאת, ייתכן והגורם מהחוסר במומחי Native לסביבות ענן נובע מכך שענן היברידי אינו נמצא בתוכניות הפיתוח של רבים מהארגונים.

"ייתכן שמקצועני IT בישראל רואים בהפעלת המודל המעורב כצעד במסע שלהם אל עבר ענן היברידי: כאשר בשלב הראשון הם מקימים מספר סוגי עננים, ואז משלבים אותם יחדיו לאחר 5 שנים או יותר", מסביר כהן. 

מעבר להיותה חסם אימוץ, אבטחת מידע הייתה גם הגורם המשמעותי ביותר של חברות בישראל להחזרת יישומים מהענן אל תשתית בתוך הארגון (On-Premise). 56% מהחברות ציינו את אבטחת המידע כסיבה לחזרה למודל ה On-Premise. סיבות שכיחות פחות להחזרת יישומים להפעלה מקומית, כללו את הרצון להימנע מנעילה לספק אחד, זמינות של מומחים בתוך החברה ודאגה לגבי היקף הנפחים בענן הציבורי. 

 

מגיפת הקורונה קידמה את הענן בכל העולם

רוב המשיבים (76%) בסקר ECI השנתי השלישי אמרו כי מגפת הקורונה גרמה ל-IT להיתפס כנכס אסטרטגי יותר בארגונים שלהם, ובישראל יותר מחצי (56%) מהמשיבים הסכימו עם קביעה זו. המגיפה קידמה באופן כללי השקעות חדשות בתשתית ובכלי ענן בקרב כל המדינות שנסקרו. יותר מחצי מהמשיבים בישראל (58%) אמרו כי ביצעו השקעות חדשות בענן ציבורי כתוצאה מהמגיפה, 

בעוד 50% אמרו כי הם הגדילו את ההשקעה שלהם בעננים פרטיים, ו- 34% ציינו כי הגדילו את השימוש בענן היברידי.

במקרים רבים המגיפה דחפה מחלקות IT אל הענן בזכות הצורך בתשתית מוכנה לקליטת מספרים גדולים של עובדים מהבית.  במקרה של המשיבים מישראל, רובם (84%) ציינו כי כבר היו להם תוכניות פורמליות לעבודה מרחוק עוד לפני המגיפה (2019) ו- 98% דיווחו כי כיום יש להם תוכנית 

שכזו (2020). רוב המשיבים בעולם צופים כי חלק מסוים מכוח העבודה מרוחק יחזור בסופו של דבר למשרד, וישראל אינה יוצאת דופן בכך. 100% מהמשיבים בישראל צופים כי יהיו להם תוכניות קבועות לעבודה מרחוק במהלך 2021, אבל הם גם צופים כי המספר ירד ל- 96% בשנת 2022, כאשר ל- 4% מהם לא יהיו כלל עובדים מרחוק.

הדוח מתבסס על מחקר של החוקר הבריטי ונסון ברון בקרב 3,400 מקבלי החלטות IT ברחבי העולם, בהם גם משיבים מישראל. בישראל נערכו ראיונות עומק עם מנהלים בכירים ומקבלי החלטות מ- 50 ארגונים. 

נוטניקס, מובילה עולמית בפתרונות מחשוב ענן פרטי, היברידי וריבוי-עננים (Multi-Cloud), פרסמה את דוח מצב הענן (ECI – Enterprise Cloud Index) השנתי ה- 3. 

Share.

Leave A Reply

Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

מתכננים לשנות אווירה?

קבלו חמישה טיפים מהאדריכלית המובילה שירלי זמיר

הכירו את המקרן החדש מבית

LG