ראיון מיוחד עם גידי רחמים, יועץ תקשורת מחשוב ומולטימדיה בכיר.
בישראל התפתחה בשנים האחרונות תעשייה חדשה ומשגשגת של הקמת מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים). כיום יש כ- 200 מרכזים לוגיסטיים בגדלים החל מ- 4,000 מ"ר ועד 30,000 מ"ר ואף יותר. מספר חברות מהגדולות והמובילות בשוק כבר פועלות במודל זה : טבע , מכבי שירותי בריאות, שופרסל, זוגלובק, UPS, שטראוס, פריגו, יקבי כרמל , סטימצקי, אוריין, שסטוביץ, אלפא קוסמטיקה ועוד רבות. הפעילות הלוגיסטית המתפתחת מבוססת גם ואולי בעיקר לאור הגידול בפעילות של אתרי הקניות המקוונים אשר על מנת לספק ללקוחות את המוצרים מדרשות לשטחי אחסון גדולים וזמינים. ההצלחה של מרכז לוגסטי והביקוש לשירותים שהוא מציע נובעת מהמיקום האידיאלי להקמת מרלו"גים, שכל תכליתם יתרון בריכוז ובהפצה ולכן לרוב ימוקמו בצמידות לעורקי תחבורה ראשיים, קרבה לשדה תעופה או נמל.
מרכז לוגיסטי הפעיל 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע, דורש תכנון מקצועי איכותי ומדויק עבור מספר רב של מערכות בקרה כמו שערים נגללים, דלתות כניסה ויציאה מבוקרות בין המחסן לגלריות ולמשרדים, בקרה ניהול ופיקוח הן על מאות משאיות ורכבים שנכנסים ויוצאים מהמתחם וניהול תנועה של מאות העובדים בשטח המתחם והן על לקוחות וספקים המבקרים באתר וכמובן מערכות שו"ב (שליטה ובקרה).
האתגר
תכנון מערכות תקשורת, מערכת בקרת כניסה, מערכות בטחון וגילוי פריצה ומחשוב במרכז לוגיסטי הינו מורכב מאוד וכולל מספר גדול של גורמים המעורבים בתהליך: מנכ"ל / מנמ"ר /מנהל תפעול המחסן וגורמים נוספים.
התהליכים המיושמים במרכז לוגיסטי קשורים מצד אחד לתשתיות תקשורת ונשענים על מערכת מידע בה מנוהל המלאי ומצד שני למציאות – משאיות, פקקים, נהגים וקווי חלוקה. בתווך קבלת פריטים, אחסון באיתורים ממוחשבים ומוכנות לליקוט שהוא הלב של המרלו"ג.
רחמים: "מרכזים לוגיסטיים הם מתקנים אשר נותנים שירות קריטי המסונכרן עד לכדי מערכות אופטימיזציה בפעילות המשתנה לאורך היום. פעולת הליקוט במרלו"ג חייבת להתבצע ברמה הגבוהה ביותר ולהיתמך על ידי תקשורת רציפה ויציבה. המערכות חייבות "לדעת" היכן נמצא המלאי, האם הוא על המלגזה, על המדף או שבכלל הועמס על המשאית.
במרכזים לוגיסטיים רבים תשתיות התקשורת שהוקמו לפני 5 שנים ויותר וותיקות מאוד, המתגים, ארונות התקשורת, ציוד הרשת האלחוטית ולעיתים גם קווי תקשורת אינטרנט בני כשלוש שנים. מנהל המרלו"ג שאינו נדרש תמיד לשפר את תהליכי הזרימה והשינוע באופן מבוקר, פונה למנהל המחשוב שנרתם לסייע אולם בדרך כלל הדרישה מחייבת שדרוג של אחת המערכות או יותר : מערכות מחשוב, תשתיות תקשורת, רשת אלחוטית, או אבטחת מידע, והאתגר הגדול הוא איך לממש את הפתרון באופן חכם ומקצועי."
כאן נכנס היועץ
"בדומה למערכות רבות אחרות, גם מרכזים לוגיסטיים נדרשים לביצוע סקר תקופתי ומיפוי המצב הקיים. האפשרויות של מנהל המחשוב הן לפנות לחברות אינטגרציה ולצאת ל'טיול' שבו יתחיל לימוד ארוך ומתיש על משהו שאינו על סדר יומו הקבוע, או לפנות ליועץ ולבקש לקבל מיפוי של המצב הקיים והמלצות מול היעדים והאתגרים עימם הוא מתמודד.
זה קצת דומה לדוח שנתי שחייב לעשות עוסק מורשה- הוא יכול להפיק אותו לבד אבל זה יעלה לו פי שלוש מהמחיר שיגבה ממנו רואה החשבון שלו, וזה מבלי להזכיר את הפעולות השונות שרואה החשבון מכיר ויכול להביא לתוצאה טובה בהרבה בזכות ניסיונו הרב. ולכן, במטרה להגיע למצב שבו מנהל המחשוב עובר יותר למסחר במקום לרכש מול הספקים הרלוונטיים מוטב לו יקח איש מקצוע למשימה.
סקר כזה כולל לא מעט מיומנות וניסיון. עלינו לזהות את נקודות התורפה והכשל שיכולים לבוא לידי ביטוי באזורים שונים בחלל המרלו"ג, האם יש דפוס מסוים בימי עומס ברזולוציה שבועית או חודשית, מהי היקף הפעילות והתנועה הנדרשת, היכן נוצרים צווארי בקבוק בתהליך הזרימה השוטף ועוד משתנים חשובים. פעילות מוצלחת במרלו"ג דורשת ביצוע תכנון ועדכונים לאור קצב ואופי הפעילות. מדובר בשרשרת אספקה בעלת אילוצים רבים ו'עדינים' ולמרות שבמרלו"ג עובדים עם כלים כבדים כמו מלגזות, הפעילות מנוהלת בדיוק רב ביותר.
במסגרת הסקר ,מנהל המחשוב מקבל מסמך אשר כולל את המצב הקיים ומספר אופציות למענה מול המצב הרצוי, כאשר לאחר בחינה משותפת אחת האופציות תהפוך לתכנית העבודה. בשלב הזה הלקוח כבר יודע מהן הפערים ומסוגל לפנות לספקים באופן מדויק ומקצועי יותר. פניה שאינה ממוקדת תהיה לרוב הזדמנות לאותו ספק לפרויקט רחב יותר ובו שינויים שאינם מחויבים. פניה עם תכנית עבודה סדורה תאפשר הצטיידות מדויקת הטומנת בחובה חסכון בזמן ובעיקר כסף !"
ידע וניטרליות - שילוב מנצח עבור מנהל המחשוב
לדברי גידי רחמים ארגונים וחברות מתחילים לעבוד בשנים האחרונות יותר ויתר בתרבות ניהולית נכונה ומתבקשת הכוללת לימוד מעמיק ומחקר באמצעות יועצים מקצועיים. תפישת המשימה בארגונים אשר מפעילים יועץ היא – אני רוצה לדעת מה מצבי מגורם מומחה בלי שום קשר לתהליך ההצטיידות. לארגון יש החזר מובהק על ההשקעה בסקר המקצועי, מאחר והוא נותן מענה מדויק לצרכים האמיתיים ומייצר אופטימיזציה של כלל התהליך, הכלים הקיימים, שיטות העבודה, אילוצים ועוד מגוון פרמטרים. היועץ רואה את עצמו בצד של הלקוח ותפקידו לשמור על האינטרסים שלו ולהגן עליו מפני קבלת החלטות שאינן יושבות על ידע וביטחון.
רחמים: "עם המסמך יכול מנהל המחשוב להמשיך לבד או לקבל ליווי בתהליך ההצטיידות כולל סיוע במשא ומתן מול הספקים, בחינת החלופות, התקנה והטמעה מלאה או חלקית לפי אבני דרך מוגדרות וברורות עד לתחושת ביטחון להמשיך לבד. בכל מקרה הוא (הלקוח) כבר במקום אחר בהבנת המצב והדיאלוג עם הספקים ברמה גבוהה ומדויקת בהרבה."
גידי רחמים הינו יועץ תקשורת בתחומי מחשוב ומערכות מידע, תשתיות תקשורת ורשתות תקשורת מתקדמות עבור מרכזים לוגיסטיים משרדים וחברות מהמובילות במשק בישראל.
