ממש כמו סטיב ג'ובס והאייפון, גם לוג'יטק מקווה שהמוצר שפיתחה יעניק לארגונים פתרון שהן לא ידעו שהם צריכים. מדוע פיתחנו מוצר שאף אחד לא ביקש.
אחד הסיפורים הידועים ביותר על האייפון הוא שבתחילה אף אחד לא הבין מדוע בכלל צריך מסך מגע בטלפונים ורבים ניבאו למכשיר כשלון חרוץ. למרות שבזו לו, הבין ג'ובס שהחזון שלו עונה על צורך עתידי בדמות מכשיר שיהיה סופר אינטואיטיבי ויהפוך על ראשו את האופן בו אנחנו מבצעים פעולות יום יומיות בטלפון כמו למשל גלישה באינטרנט. השאר כמובן היסטוריה.
אז נכון, לוג'יטק היא לא אפל, לפחות בינתיים, אבל גם היא מקווה שתחנת העגינה החדשה שלה תספק פתרון לעולם העבודה ההיברידי שכנראה יישאר כאן הרבה יותר אחרי שהקורונה תהפוך ל"מגיפת עבר עולמית".
על פי לוג'יטק המעבר המהיר מאוד לעבודה מהבית הוביל לכך שאנשים השתמשו בכל ציוד שהם יכלו להניח עליו את ידיהם כמו למשל מצלמות רשת או דיבוריות, לעיתים כשהם לוקחים אותו פשוטו כמשמעו משולחן העבודה המשרדי שלהם. בסופו של דבר נוצר מצב של תקשורת לא מאוחדת עם פרוטוקולים, חיבורים וכבלים שונים. אתגר לא פשוט, במיוחד עבור עובדים שהידע הטכני שלהם מוגבל.
למעשה, אם פעם מי שעבד מהבית ואפילו באופן חלקי נחשב לעוף מוזר, אחרי הסגרים וגלי הקורונה המצב התהפך וכל מי שלא התנסה ב"חוויה" הזו התחיל להבין שהדברים הרבה יותר מורכבים ומאתגרים מכפי שהם נראים מהצד השני.
הבעיה עם אי השוויון הטכנולוגי
היום אנחנו כבר נמצאים בפאזה השנייה של השינוי העמוק הזה: רבים מאיתנו אמנם חזרו לעבוד מהמשרד באופן חלקי או מלא, אך אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים הרבה יותר זמן בשיחות ועידה מרוחקות מאשר פעם.
לוג'יטק טוענת כי למרות כל השיפורים הטכנולוגיים כמו למשל ביטול רעשים, מצלמות איכותיות יותר והתכונות החדשות של זום ו-Microsoft Teams, עדיין קיימים פערים גדולים ואי שוויון (inequity) של ממש בין מי שנמצא במשרד וזוכה לסביבת עבודה אופטימלית לבין מי שנמצא בבית.
אז מהו הפתרון? יש גבול עד כמה אפשר לשפר מוצרים קיימים, אפילו בחברה כמו לוג'יטק שנחשבת לאחת מהיצרניות המובילות בתעשייה. הדבר הראשון שעשו בחברה הוא לשאול אנשים מה הם לא רוצים. התשובות כאן לא היו מפתיעות במיוחד: בלגן על שולחן העבודה, ערמות של כבלים והתעסקות עם מיילים בכדי להבין היכן תהיה פגישת הועידה הבאה שלהם.
התשובות הללו היו צפויות למדי, ולכן בלוג'יטק לא ניסו ליצור "סוסים מהירים יותר" כמו שאמר בזמנו הנרי פורד, אלא יצאו מנקודת הנחה שהם יוכלו לעצב ולפתח מוצר שנועד לפתור את נקודת החולשה של עבודה חלקית מהבית, בין אם מדובר בעובד המרוחק, בקולגה שיושב.ת במשרד או באנשי ה-IT שאינם יכולים לערוך ביקורי בית באופן אישי אצל כל אחד.
התוצר של סיעור המוחות הזה הגיע בסופו של דבר בצורת תחנת עגינה (Dock) פשוטה בשם Logi Dock המתחברת למסך אחד או יותר (ב-HDMI ו-DisplayPort) ועד לארבעה התקני USB (שניים רגילים ושני USB-C). בנוסף לכך קיים חיבור USB-C Upstream שמאפשר לחבר את ההתקן המחובר אליו ישירות אל יציאות ה-USB-C האחרות (יציאות ה-Downstream) ובכך להימנע מיצירת עוד פקעת של כבלים.
תחנת העגינה כוללת בתוכה מיקרופון מובנה עם טכנולוגיה לביטול רעשים, ורמקולים עוצמתיים שיכולים לשמש גם לשמיעת מוזיקה כשלא נמצאים בשיחה. התחנה יכולה להתממשק לכל תוכנות הוועידה הנפוצות אולם העיקר הוא אולי הממשק הפשוט להפליא שמורכב בסך הכול מחמישה כפתורי מגע בחלק העליון שלה.
האם זו אכן מהפיכה?
למרות הסיפור היפה ש-Logitech מספרת, מוצרי All in one הם ממש לא דבר חדש בשוק. לדוגמה, ל-Poly יש סדרה של תחנות עגינה בשם Elara המיועדת לסמארטפונים והופכים אותם לטלפון שולחני לכל דבר ועניין עם תמיכה בתוכנות וועידה. עם זאת, אין ספק שהפתרון של Logitech הוא אחד מהיותר אלגנטיים ויפים שבסביבה, מה שכבר עשוי להפוך אותו למועמד המוביל עבור שרוצה ליצור לעצמו חדר עבודה מעוצב בבית.
