הקצב שבו הבינה המלאכותית מתפתחת שובר שיאים; זה כבר לא יומי אלא כמה פעמים ביום במקרים מסויימים. אגב, ההתפתחות של אותה בינה מאוד מעניינת מכיוון שהיא כלי שעליו האדם (בינתיים) מפתח חידושים .
לצידה צמחה תעשייה שלמה של מומחים ויועצים שמנסים ללמד אותנו אילו מקצועות ישרדו וכיצד כדאי לנו להיערך. העניין הוא שהתעשיה הזו בעצמה כבר נמצאת בשלב של- מה מאיזו תעשייה ישרוד וגם זה הולך וסוגר.
נראה שבמוקדם או במאוחר ה-AI יוכל לעשות כמעט כל משימה טכנית או אנליטית טוב יותר, מהר יותר ומדויק יותר מאיתנו. וזה מוביל לשאלות עמוקות יותר כמו למשל- איך אפשר לקבל החלטות קריירה בסביבה כזו? איך אפשר להתחייב עכשיו לתואר או למסלול לימודים של 3-4 שנים, כשיש סיכוי סביר (פלוס) שאחרי הסמסטר הראשון החומר שלמדנו כבר לא יהיה רלוונטי, אולי אפילו התחום כולו?
אם ידע מקצועי הופך למצרך זמין להמונים כיצד אמור המיקוד שלנו להגיב? האם עלינו להחליף את לימוד המקצוע באיך ללמוד מהר? האם היתרון היחסי האמיתי שלנו נמצא דווקא במה שאי אפשר למחשב או רובוט? אבל לא נראה שהם יהיו מוגבלים אפילו לא במוזות הרגש והאמפטיה שאם עולמות עמוקים בבינה המלאכותית.
נראה שאיש לא באמת יודע כיצד ייראה שוק העבודה בעוד מספר שנים, אפילו שלוש או חמש. (הרי מה עושה מי שזה מעניין אותו?) (שואל את הצ׳ט), מה שבטוח שכדאי לעשות ממש עכשיו לצד הניסיון להישאר מעודכנים ובראש החץ הטכנולוגי זה להפסיק את התחרות המיותרת וחסרת הסיכוי עם המכונה ולחזור להיות יותר אנושיים. נראה שזה השיעור מכל מה שעובר על האנושות.
