תארו לעצמכם שהמלחמה הסתיימה ואתם הולכים בנחת לקולנוע כדי לצפות בסרט שחיכיתם זמן רב להזדמנות לראות אותו. קראתם את הביקורות, עמדתם בתור, קניתם פופקורן (במחיר מופקע) וכיביתם את הנייד. אתם נכנסים לאולם מפוצץ באנשים ואז הבאסה: המסך זעיר ומטושטש וכל מה שאתם יכולים לראות זה ראשים של אנשים אחרים שהרבה יותר גבוהים מכם….
סביר להניח שתתאכזבו ותבקשו את הכסף בחזרה. לא?
עם זאת, זה מה שחווים הרבה עובדים ותלמידים ברחבי העולם בכל יום. הם נכנסים לאינספור חדרי ישיבות וכיתות כדי לצבור ידע, להציג פרויקטים או ליצור קשרים, והם מתמודדים עם מוצר סופי – בדרך כלל הקרנה על קיר, או מסך ייעודי – שאינו מתאים למשימה.
בעסקים, זה יכול להוביל לפגישות לא יעילות ולשיתוף פעולה מופחת, אבל כשזה קורה בתחום החינוך, זה אפילו יותר מדאיג. מחקר של Epson בקרב מורים מראה שטכנולוגיית תצוגה לקויה יכולה להפחית את ביצועי התוצאות האקדמיות. מורים אומרים שיש קשר בין ילדים שאינם מסוגלים לראות בבירור מסך או תצוגה, לבין ציוני בחינות ומבחנים נמוכים יותר, כשילדים בחלק האחורי של הכיתה מקבלים את ה'מושבים הזולים', בדומה לישיבה במרפסות העליונות בתיאטרון מסורתי, שבו הנוף גרוע.
זה מוזר שמה שלעולם לא יהיה מקובל בהקשר בידורי לא תמיד מטופל במקומות עבודה ובמסגרות חינוכיות, במיוחד בהתחשב בזה שאנשים זועקים לשינוי. למעשה, עובדים מציינים פגישות לא יעילות כגורם הגדול ביותר לבזבוז זמן.
כוחם של לייזרים
אולי זו הסיבה שמוסדות רבים מחליפים מסכי טלויזיה יקרים לטובת מקרנים. ״ספציפית מדובר במקרני לייזר״, אומר יעקב (קובי) כהן, מנהל תחום ההקרנה בחברת Epson ישראל. כהן מספר כי בשנה שעברה, באחת מעבודות המחקר הגדולות מסוגן, Epson סקרה למעלה מ-5,000 מקבלי החלטות, משתמשים ומשפיעים בתחום ה-IT ברחבי 33 מדינות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה. הנתונים הראו כי למעלה ממחצית (55%) צפו לראות עלייה בשימוש במקרנים.
למה? המרואיינים ציינו שיש יתרונות רבים למקרנים. אלה כוללים איכות תמונה (67%), יכולת לקהל רחב יותר לראות דברים בבירור (57%) והסרת החשש שאנשים מסוימים לא יוכלו לראות את התוכן במלואו (51%). אולי כתוצאה מכך, 85% ציפו להשקיע באותו מספר או יותר של מקרנים ב-12 החודשים שלאחר הסקר, בהשוואה לשנה שקדמה לה.
דו״ח חדש שהוציאה לא מכבר Epson תחת הכותרת "קידום גבולות החינוך", קורא למערכות החינוך לחזור ל״יסודות הטכנולוגיה״, תוך התמקדות במה שהחוקרים מכנים 'ליבת ההוראה'. וזה יכול להיות פשוט – למשל, מורה שמשתמש במקרן מהדור החדש, או בתצוגה אינטראקטיבית, כדי להציג רעיונות לתלמידים, ולאפשר להם לתרגל. על פי הדו״ח, 89% מהמחנכים מסכימים שחשוב להם להעניק לתלמידים חוויה ויזואלית משמעותית יותר עם ציוד הקרנה הולם. הדו"ח מתאר כיצד מורים יכולים להעלות את איכות ההוראה, להקל על הוראה מותאמת אישית, להרחיב הזדמנויות לתרגול ולהגביר את מעורבות התלמידים, באמצעות טכנולוגיה פשוטה שלעתים קרובות כבר קיימת בבתי ספר. זה כולל מקרנים, מדפסות, צגים אינטראקטיביים וסורקים.
עמידה באתגר ההיברידי
מקרנים גם נותנים מענה לאתגר חדש וייחודי שהופיע בעידן העבודה ההיברידית. פגישות המשלבות משתתפים אישיים ומרוחקים מובילות לעתים קרובות לאלו שמחייגים לתחושה שהם לא מעורבים עד הסוף. הם יושבים בקביעות בסבלנות על פלטפורמות פגישות וירטואליות עם הידיים הדיגיטליות מורמות בעוד אלו שבחדר הפיזי נשארים לא מודעים אליהם.
הסיבה לכך היא שהתצוגה שבה מופיעים משתתפים מרוחקים היא לעתים קרובות קטנה מדי. חדר ישיבות עם כחמישה אנשים עשוי להיות בעל מסך בגודל 55 אינץ'. על אותו מסך, חמישה אנשים נוספים עשויים ׳להידחס׳, עם נוכחות מופחתת. כתוצאה מכך, כמעט אחד מכל שלושה עובדים נאבק להרגיש שמקשיבים לו בפגישות היברידיות ממקום מרוחק וכמעט פי שניים מהמשתתפים המרוחקים מרגישים שמובילי פגישות פונים יותר מדי לאלה שנמצאים בחלל מפגש פיזי.
מסך גדול יותר – אולי שבו כל משתתף מרחוק יכול להופיע כמעט בגודל אמיתי לצד עמיתיו במשרד – יתמוך בשוויון. ניתן להשיג זאת בקלות עם מקרן, אומר כהן.
אימוץ שינויים
כמובן ששינוי יכול להיות קשה, וזו אולי הסיבה שחלק ממנהלי IT המשיכו לדבוק במסכים קטנים ומעורפלים. עובדים ותלמידים כאחד רגילים למכשירים דמויי טלוויזיה ויודעים להשתמש בהם, לעתים קרובות כי יש להם משהו דומה בבית. ישנה גם תפיסה מוטעית מתמשכת לפיה מקרנים הם מגושמים, זקוקים למנורות חדשות לאחר זמן מה ומתאימים רק לחדרים חשוכים. יכול להיות שהיה בזה משהו לפני 20 שנה, ומכאן עלייתם של המסכים השטוחים, אבל, מדגיש כהן, מקרני לייזר חדשים יותר הם כמעט נטולי תחזוקה ואינם דורשים עוד חלקי חילוף יקרים. למעשה, דגמים רבים מובטחים לפעול ללא בעיות במשך 30,000 שעות. זה שווה ערך לפעילות שמונה שעות ביום, כל יום במשך יותר מ-10 שנים. הם גם בהירים להפליא וחסכוניים באנרגיה הרבה יותר מדגמים ישנים יותר. זהו יתרון עצום בהתחשב בעלויות החשמל העולות.
באופן מרגיע, המשיבים לסקר אמרו שהם יותר ויותר להוטים להפיג את התפיסות השגויות שלהם לגבי מקרנים. כמעט שני שלישים (64%) הסכימו שיש רצון בארגון שלהם להבין כיצד להשתמש בהם טוב יותר. אלה חדשות טובות, מכיוון שעם מקרן, לעובדים ולתלמידים יהיה הכוח ליצור קשרים, לשתף מידע ולהיות מעורבים בפגישות ובשיעורים במהירות ובקלות, ללא הגבלה בגודל התצוגה או התצורה.
כדי להפוך את זה למציאות, מנהלי IT צריכים לשקול עם אילו בעיות מתמודדים העובדים והתלמידים במונחים של נראות של תוכן או יכולת לשתף פעולה ולהתחבר דרך מסכים – והם צריכים לפעול ולהכשיר את המשתמשים כיצד להפיק מהם את המרב.
מקצועי עד הסוף
״מצדה של Epson״, אומר כהן, ״אנחנו כל הזמן מחדשים… השקנו זה עתה סדרה של שיפורים למגוון המקרנים הלא יקרים והקלים לשימוש שלנו, שהם אידיאליים למשרד או לכיתה. לדוגמה, דגם ה-EBL-260F הוא מקרן לייזר אלחוטי ברמה התחלתית ב-HD מלא, ועם זאת מאפשר עוצמה שמסך שטוח יכול רק לחלום עליו. יש לו תצוגה של 4,600 לומן והוא מספק תמונות חדות וצבעים בהירים, אפילו בחדרים מוארים היטב. לא רק זה, בניגוד לפאנל שטוח, התצוגה ניתנת להרחבה. זה יכול להגיע מ-31 אינץ' ל-310. בגדול, הוא לא כל כך קטן מכמה מסכי קולנוע שאני מכיר…״.
כהן מציין כי המקרן גם מגיע עם כל מה שמצפים לראות ממקרן מקצועי. משתמשים יכולים להזרים תוכן בקלות עם חיבורים אלחוטיים, HDMI ו-Smart Stick. יש לו גם יחס ניגודיות מדהים, המספק תוכן חי ומציאותי וצללים מוגדרים עם שחורים עמוקים.
״אף אחד בעבודה, בבית הספר, במכללה או באוניברסיטה לא חייב להסתפק בתצוגה גרועה. זה מיותר ולא הוגן. מעולם לא היה זמן טוב יותר להשיג מקרן לייזר – בכל מקום שבו תעבדו, הקולגות או התלמידים שלכם יודו לכם״.
