גיל מצליח, מנכ״ל NoviSign, חזר ממסע מקצועי באסיה שכלל כנס שותפים בינלאומי ביפן וביקור ב-InfoComm Asia בתאילנד. בראיון ל-AVmaster הוא מספר על ההבדלים התרבותיים המעצבים את אימוץ הטכנולוגיה, מסביר כיצד הבינה המלאכותית כבר משנה את פלטפורמות ה-Digital Signage ומציע זווית מעניינת על הפער בין ישראל לבין שווקים מובילים בעולם.
תוכן שיווקי, בשיתוף נוביסיין
תחום השילוט הדיגיטלי מתקדם במהירות אך קצב האימוץ שלו אינו אחיד. בעוד שבמדינות מסוימות מערכות חדשות נטמעות במהירות, אחרות בוחרות להתקדם בזהירות ולאחר תהליכי בחינה ממושכים. את ההבדלים הללו פגש גיל מצליח, מנכ"ל NoviSign, במהלך מסע מקצועי ביפן ובתאילנד שכלל אירוע שותפים בינלאומי של החברה וביקור ב-InfoComm Asia.
לדבריו, מדובר בהרבה יותר מהבדלים טכנולוגיים: ״בסופו של דבר אתה רואה איך תרבות עסקית משפיעה ישירות על קצב האימוץ של חדשנות״ הוא משתף ומוסיף כי ״אותו פתרון יכול להתקבל בצורה שונה לחלוטין בהתאם לאופי ותרבות השוק״.
עבור NoviSign, יפן אינה יעד חדש. החברה פעילה במדינה כבר למעלה מעשור לאחר שביססה פעילות מקומית באמצעות קשר אישי ארוך שנים עם שותפים מקומיים בסבלנות הנדרשת מכיוון שבניגוד לשווקים אחרים, החדירה לשוק היפני דרשה סבלנות יוצאת דופן: ״הלקוחות ביפן בודקים כל דבר לעומק ומערכת היחסים נבנית לאורך שנים. הם רוצים להכיר אותך, לראות שהמוצר יציב, שהחברה יציבה ורק אז אפשר להתקדם בזהירות. זהו תהליך ארוך אבל ברגע שנבנה האמון, הוא הופך לבסיס משמעותי לשיתוף פעולה״.
לדבריו, הכנס שערכה NoviSign ביפן נועד בדיוק למטרה הזו: ״לחשוף בפני שותפי האינטגרציה המקומיים את הכיוונים הטכנולוגיים שאליהם החברה מתקדמת ולאפשר להם להיערך לקראת הפרויקטים הבאים של לקוחותיהם״. אחד הנושאים שעמדו במרכז האירוע היה שילוב הבינה המלאכותית בעולם השילוט הדיגיטלי. עם זאת, מצליח מדגיש כי למרות ההייפ סביב ה-AI, חשוב להבחין בין יכולות שכבר זמינות לבין מגמות שעדיין נמצאות בשלבי אימוץ.
לדבריו, למרות שבתוך NoviSign עצמה הבינה המלאכותית כבר משולבת בתהליכי העבודה של מחלקות הפיתוח, השיווק והמכירות, אצל הלקוחות התמונה מעט שונה: ״עיקר הפעילות כיום מתרכזת בשני תחומים: שילוב מקורות מידע חיצוניים מבוססי AI לצורך הצגת תוכן דינמי ושימוש בבינה מלאכותית ליצירת תכנים בתוך סביבת העבודה של הפלטפורמה. הלקוחות עדיין בוחנים את היכולות ואנחנו רואים הרבה פיילוטים, בדיקות והערכות. ההערכה שלנו היא שבמהלך המחצית השנייה של 2026 נראה מעבר משמעותי יותר לשימושים בפרודקשן״.
אחת היכולות החדשות שהוצגו בכנס מאפשרת למשתמש ליצור מסך באמצעות שפה טבעית. במקום לבנות את המסך ידנית, המשתמש פשוט מתאר למערכת את התוצאה הרצויה והמערכת יוצרת עבורו את העיצוב הראשוני. לאחר מכן ניתן להמשיך לערוך אותו באמצעות כלי הסטודיו הקיימים של NoviSign: ״הרעיון הוא לא להחליף את סביבת העריכה. ה-AI מייצר נקודת פתיחה חזקה והמשתמש יכול להיכנס, להזיז רכיבים, לשנות פריסות ולבצע התאמות בדיוק כפי שהוא רגיל לעשות״.
מבחינת מצליח, העתיד של הענף כבר אינו נקבע על ידי מסך כזה או אחר אלא על ידי האינטגרציה בין שכבות שונות של המערכת: ״החומרה ממשיכה להשתפר כל הזמן והופכת איכותית יותר, פשוטה יותר להתקנה ונגישה יותר מבחינת עלויות. אבל במקביל אנחנו רואים התפתחות משמעותית בשכבת הניהול״. בהקשר זה הוא מצביע על חשיבותם הגוברת של פתרונות Device Management, המאפשרים ניהול מרחוק אלפי התקנים, עדכון גרסאות, ביצוע תחזוקה ושליטה בתצורת המכשירים כחלק ממערך כולל. לדבריו, פתרונות מסוג זה הופכים לחלק בלתי נפרד מאקוסיסטם השילוט הדיגיטלי המודרני.
בין יפן לתאילנד
אחת התובנות המעניינות ביותר שלקח עמו מהמסע נולדה דווקא מהחוויה וההשוואה בין יפן לתאילנד: ״הבקרה והדיוק של יפן מתחלפים בדינמיות אחרת לגמרי בתאילנד שבה ניתן לראות מסכים בכל מקום; בתחבורה הציבורית, במרכזי קניות, בבתי מלון, לאורך הכבישים ובמבני משרדים. התחושה היא שיש הרבה יותר נכונות להתנסות ולאמץ טכנולוגיות חדשות״. לדבריו, למרות שהשוק התאילנדי קטן יותר מבחינת יכולת ההשקעה, הוא מציג לעיתים קצב חדירה גבוה יותר של פתרונות Digital Signage, בעיקר בזכות נכונות גבוהה יותר לנסות טכנולוגיות חדשות וליישם אותן בשטח.
וישראל?
מצליח סבור שהשוק המקומי עדיין אינו מממש את מלוא הפוטנציאל של התחום: ״בישראל יש חדשנות אדירה והמון יצירתיות אבל בפועל אנחנו עדיין רואים פחות מסכים ופחות שימוש במערכות Digital Signage לעומת מה שאפשר לראות במדינות אחרות. אחת הסיבות לכך היא שבעבר ניהול מערך שילוט דיגיטלי דרש משאבי כוח אדם ייעודיים, דבר שהרתיע ארגונים רבים. כעת, עם כניסת הבינה המלאכותית לתהליכי יצירת התוכן וניהולו, החסם הזה מתחיל להצטמצם וזו יכולה להיות נקודת מפנה עבור ארגונים שעד היום נמנעו מהטמעת מערכות שילוט דיגיטלי״. עם זאת, הוא מדגיש כי עדיין קיימים אתגרים נוספים ובהם תפישת הערך של המערכות, שיקולי תקציב ולעיתים גם חסמים רגולטוריים, במיוחד בפרויקטים הפונים למרחב הציבורי.
בסיכומו של מסע וכנס שבו השתתפו גם יצרני חומרה ושותפים טכנולוגיים מישראל כמו Primeview ו-Radix, מצליח אינו מצביע על מוצר אחד שישנה את הענף אלא על שינוי רחב יותר באופן שבו פתרונות Digital Signage נבנים ומנוהלים: ״העתיד יהיה מבוסס יותר על אקוסיסטם שלם; חומרה טובה יותר, ניהול מתקדם של התקנים, פלטפורמות תוכנה חכמות ובינה מלאכותית שמשתלבת בתהליך העבודה עצמו. כל אחד מהמרכיבים הללו מתקדם בפני עצמו אבל הערך האמיתי נוצר כשהם עובדים יחד״.
