בגובה תלת ספרתי מהאדמה, כשהם נשלטים על ידי מפעילים מקצועיים, הופכים הרחפנים לכלים להשגת מטרות שונות: צילומי קרקע, שימושים צבאיים, צילום פרסומות, סרטים, כיבוי אש ואפילו משלוחים. אחד התחומים שמעניינים במיוחד את ליאור פתאל, צלם מטיס, הוא תחום סרטוני התדמית- היכולת לייצר חוויה ויזואלית ייחודית בכל פעם שהוא מעלה רחפן לאוויר. ראיון עם בעל חזון שאוהב (מאוד) את המקצוע.
רגליים על הקרקע, הלב באוויר
הרומן בין פתאל לצילום החל לפני למעלה מעשור, אז החל כ'צלם עם רגליים על הקרקע', כפי שהוא מגדיר זאת. מאז הוא גמע שעות טיסה רבות והפך לצלם עסוק אשר מספק פרויקטים לשמות המובילים במשק. החלק הכי מיוחד הוא ההתלהבות של פתאל מהרחפן שבזכות היותו באוויר הוא נטול ויברציות כמעט לחלוטין, מה שהופך אותו למצלמת 'דולי' אולטימטיבית. פתאל מוסיף כי לא מדובר בתמונות מגובה רב בלבד אלא גם מצילומים המתחילים כמעט מהקרקע ועולים למאה מטרים או 'דולי על סטרואידים' כפי שהוא קורא לזה.
חלק ממכחול או צייר חופשי
אנחנו שואלים את פתאל לגבי סוגי הצילום השונים באמצעות רחפנים בתחומים האזרחיים והוא מתייחס לשניים ספציפית: קולנוע ופרסומות לעומת סרטוני תדמית. בתחום הקולנוע והפרסומות מתאר פתאל אתגר טכני ובו מפעיל רחפן המצלמה נדרש לייצר ויז'ואל כפי שמתאר הבימאי, הכל מתוסרט שוט-אחר-שוט ואילו הצלם במקרה זה אחראי לתמונה יציבה ואיכותית, היצירתיות אינה באחריותו. התחום השני, סרטוני תדמית, הוא המועדף על פתאל ושם הוא מתאר את החופש היצירתי הניתן ואף מתבקש מצד הלקוחות. אם מסתכלים על שני סוגי הצילום ניתן אולי לסווגם כאחד בו הצלם משמש כמכחול ביד הבימאי ואילו בשני הצלם מהווה צייר או אמן שהוזמן על מנת ליצור משהו ייחודי.
יצירתיות והרבה אחריות
פתאל מתאר העבודה על פרויקטי סרטוני תדמית כ-'אחריות משמעותית' בה הוא משמש כתסריטאי, בימאי, צלם ועורך, כאשר ניתן לו החופש היצירתי להביא את הביטוי שלו. ניכר כי כצלם בדיוק בנקודות אלו הוא פורח. פתאל נותן כדוגמא את פרויקט עיריית נתיבות הנמצאת בתנופת בניה, אותו הוא מתעד לצד אייל תגר – צלם אדריכלות ופנים שצירף את פתאל לפרויקט. הוא מספר כי במשך כשלוש שנים, כל שלושה חודשים הם מגיעים לנתיבות, חוזים בתנופת הבניה של שכונות שלמות המוקמות ומתעדים את ההתקדמות. פתאל מכיר את השכונות וקצב הבניה ומספר כי האתגר המתחדש הוא יצירת זוויות צילום ייחודיות בכל הגעה. משקיעה ועד זריחה, פתאל ותגר קובעים כיצד ייראה התיעוד הרבעוני ומציירים סיפור של עיר.
כשתובלה הופכת למשהו מרגש
פרויקט נוסף אותו חולק פתאל איתנו הוא סרטוני תדמית עבור חברת 'צים'. כשמסתכלים על הסרטון לעומת הבריף שאומר בפשטות: עליך לגרום לתובלה להיות מרגשת' מבינים את גודל האתגר, ופתאל הולך עליו בכל הכוח עם חיוך מקסים של ילד שעומד לגלות משהו חדש לגמרי. בראש ובראשונה החיבור נובע מאהבה לתחום הימי כך שחברה כמו 'צים' היא יעד ביתי עבורו. כמות השוטים השונים שניתן לממש, החל מצילום אוניה או ספינה העוגנת בנמל, פריקת מכולה וגם משאית קירור, כולם הופכים לקסם בעיני פתאל שאותו הוא לוכד עם המון מיומנות וראייה ייחודית.
שפילברג או נשיונל ג'יאוגרפיק ?
התשובה לשאלה 'מה היית מעדיף לצלם, סרט של שפילברג או של נשיונל ג'יאוגרפיק' נורית מיד מפיו של פתאל – ברור שנשיונל ג'יאוגרפיק. החופש היצירתי והעושר החזותי שיש בטבע הם בדיוק מה שמושך אותו, הרבה יותר מאשר במאי מפורסם או סרט עתיר תקציב. צפיה מהנה
