משבר הקורונה לא עצר את זמרי ושחקני התיאטרון בעיר ברמינגהאם שבאלבמה לשיר יחדיו באופן וירטאולי בביצועים מרשימים ל-One Voice ו-You'll Never Walk Alone.
כמו שחקני תאטרון רבים שנאלצו להתרגל בבת אחת למציאות חדשה, כך גם ברי אוסטין לא ידע ממש מה לעשות. הוא היה אמור להיות חלק מהצגת התאטרון "The Fantasticks" (משחק מילים על "פנטנסטים" ו"מקלות") שהייתה עתידה להתחיל לרוץ בעוד כשבוע בתאטרון "וירג'ינה סמפורד".
המחשבה שהוא לא יכול לעשות שום דבר בנידון הביאה אותו ליזום פרויקט יוצא דופן שבמסגרתו התאגדו שחקני התאטרון המקומיים למפגש וירטואלי בו יוכלו להרגיש יחד ולעזור אחד לשני תוך כדי שירה. משם הרעיון המשיך להתגלגל במהירות ונוסדה קבוצת "הקול האחד של ברמינגהאם" (One Voice Birmingham).
הרעיון המקורי של ברי היה להזמין את כל אנשי התאטרון בעיר הכוללת יותר מ-2,000 איש לבצע את השירים, אבל הדבר לא היה אפשרי מבחינה טכנית ולכן הוחלט להתחיל בקטן יותר. עבור השיר הראשון, "You'll Never Walk Alone" הופק קליפ בו כל אחד שר מספר שורות מן השיר באופן דומה ל"שבט אחים ואחיות".
הקטע השני כבר היה שאפתני יותר ובו שרו במקהלה לא פחות מ-30 איש במסך מפוצל את השיר "One Voice" של ברי מנילו. כצפוי, כאן היה כבר צריך להתכונן טוב יותר מבחינה טכנית: מעצב צליל שלח לזמרים סידור ווקאלי מורכב אותו הם ביצעו על בסיס רצועה מוזיקלית שנוצרה על ידי ג'י טומינלו. לאחר מכן הביצועים עברו תהליך עריכה מורכב.
הקלטה באופן מבודד עבור מקהלה, בלי חזרות רגילות ובלי קבלת פידבק מאנשים אחרים היא אירוע מאתגר גם עבור הזמרים הטובים ביותר ולפחות אחד מהם היה צריך לעשות לא פחות מ-41 טייקים.
בסופו של דבר אומר ברי שרק בזכות האהבה וההערכה שאנשי הקבוצה רוכשים אחד לשני, הם היו יכולים ליצור ערוץ תקשורת שכזה ולשלוח מסר של תקווה למרות שכל אחד מהם היה ספון ומבודד בביתו.
למרות שהקטעים לא זכו למספר צפיות עצום במונחים של יו-טיוב ופרויקטים דומים ברחבי העולם (בהם השתתפו כוכבים כמו להקת מקפליי) זכו למיליון צפיות, מבחינתו היא עלתה על כל הציפיות המוקדמות שלו והוא קיבל פידבקים מחברי ילדות, ידידים מהקולג' ואפילו אדם אחד באפריקה.
כרגע הוא לא פוסל אפשרות של ביצוע נוסף או קונצרט חי למטרת גיוס תרומות בהתאם להתפתחויות בעתיד הקרוב. בכל אופן, מבחינתו החוויה כבר מילאה אותו באוויר לנשימה והוא בטוח שכאשר הוא וחבריו יתבוננו בה ממרחק השנים, הם יזכרו את מעט האושר והתקווה שהיא הסבה להם ולצופים.
