אנחנו במעין משחק של 'חתול ועכבר' בין עבודה מרחוק, עבודה מהמשרד ועבודה היברידית המנסה לפשר בין השניים, כאשר כולן מחייבות שיח והסכמה על מנת להשיג את היעילות הנדרשת. האתגר הוא להבין את המציאות של הסקטור שלי, את המגמות המתחוללות בו ולהוריד את כל זה לתכנית עבודה ושגרות. זה לא פשוט בעידן שבו מסרים שונים תופסים כותרות מדי יום ועלולים להשפיע על קבלת ההחלטות, ואני לא מתכוון רק להאם עובדים מהבית או מהמשרד. גם כותרות כאלה מעלות סימני שאלה.  

ברמה האישית, האופן שבו ארגונים מקבלים החלטות מסקרנת אותי מאוד ואני חוקר לא מעט את הסיבות השונות המביאות לבחירות ולעדכון המדיניות הארגונית. מחקרים ומאמרי דעות שונים מנסים לדייק את הדרך הנכונה בה ארגון יוכל לשמור על עצמו תוך המשך צמיחה ולא רק הימנעות מפיטורים. במאמר דעה מרתק שכתב אליסטייר ג'ונסון מ-Future Source Consulting עולה תובנה מעניינת: היברידי או לא- כוח העבודה מחפש סיבה להיות במשרד. 

ג'ונסון מציין כי למרות השיפורים הטכנולוגיים שנעשו בשלוש השנים האחרונות, עדיין אין מענה שיעניק לעובד את אותה נוחות או תנאים שיש לו בבית למעט האינטראקציה עם הקולגות שלו. בין אם הותקן לוח זימונים חדשני או חיישן נוכחות חכם – מדובר בפעולות שנמצאו פחות רלבנטיות עבור העובד הממוצע שפשוט מחפש לתקשר בצורה יעילה עם הקולגות שלו, ואת זה הוא יכול לקבל באמצעות כלי קולבורציה מותאמים או במפגשים במשרד.  

במילים אחרות- לשיטתו של ג'ונסון, העובדה שישנם משרדים בתפוסה נמוכה אינה מעידה בהכרח על הרצון לעבוד מהבית אלא על בעיית תזמון; במידה והצוותים איתם הם מתקשרים זמינים עבורם, כך גובר הסיכוי שהעובדים ירצו להגיע למשרד. 

Together we stand, divided we fall

מעניין מה תהיינה תוצאות המחקרים שיסקרו אלפי אנשים לאחר שהביטו אל תוך הנפש הפועלת ורגע לפני שחלק לא מבוטל מהם יוחלף על ידי בינה מלאכותית. האם כדאי לנו להתאחד ולהבין את האירוע רגע לפני החזרה למשרד? האם הטרנספורמציה הדיגיטלית שהביאה דברים נפלאים אך גם לא מפסיקה "לפורר" את האנושות, תצליח לגרום יום אחד לאיחוד עוצמתי שלה? ימים יגידו. דבר אחד כנראה בטוח – כדאי לנו להתאחד!