אוגוסט 2008, אני יוצא לפרויקט גלובאלי- למעלה מ-30 סניפים שאמורים להתחבר זה עם זה. את תכנית החיוג בין האתרים והניהול פתרנו מהר יחסית, זה היה החלק הקל. הנקודה הכואבת יותר התגלתה כשרצינו ליצור חווית משתמש ברמת ה-AV. בין השיקולים :
– האם לשלוח צוות התקנה לכל אתר ? מה בנוגע להשלכות הלוגיסטיות של שליחת ציוד ?
– איך דואגים לכך שיהיה ציוד דומה בכל האתרים ?
– מה המשמעות של סטייה מהתכנון ? האם המשתמשים בין האתרים השונים יסתדרו ?
– במידה ועובדים עם אנשי אינטגרציה מקומיים, כיצד מייצרים תמחור אחיד ?
העלויות השתנו מאתר לאתר, נאלצנו ללמוד אפילו את כללי המיסוי בכל מקום, לתמחר התקנה מחדש בכל פעם, לגלות אילוצים באתרים כדוגמת קירות עץ שאסור היה להשחיל בהם כבלים, נקודות חשמל רחוקות מהמסכים ועוד. כל אלו קרו בעוד שהייתה לנו תמיכה מיצרן הפתרון. אתגרים כבדים..
התובנה היתה שנהיה חייבים שותפים באתרים המרוחקים, כאלו שיהיו מחויבים לנו וללקוחות שלנו, שותפים שאיתם נוכל לסגור עסקאות ולהתחייב על מחיר סופי ללקוח, שתהיה הדדיות.
עשר שנים עברו מאז וזה קרה. גופים רציניים הרימו את הכפפה. PSNI ו-GPA מהווים בשורה נפלאה לעולם האינטגרציה הגלובלי ולא רק לחברות השותפות בה, אלא גם ללקוחות שלהן.
לפני שאתם מדפדפים הלאה למאמר הבא תוך שאתם אומרים לעצמכם: 'יש לי רק סניף באוקראינה או משהו קטן באירלנד' – זה בהחלט נוגע לכם.
תחשבו על כמה פשוט יהיה לשבת עם האינטגרטור שלכם, להגדיר איתו את שלבי העבודה בחדר הישיבות, לאמת תכנון אחרי שבדקתם מספר פתרונות ואז להיות מסוגלים ליישם אותם גם כאן וגם בכל סניף בעולם, כשאתם כבר יודעים מראש מה העלויות, לו"ז לביצוע, חווית משתמש ובעיקר עם הביטחון המלא שהחברה המבצעת את הפרויקט בחו"ל מחויבת לכם כאילו ישבה בחדר כשאישרתם את הפרויקט.
המשמעות היא שכל חברה (Member) בארגון היא שותפה פוטנציאלית לעסקאות, עם ידע טכני רב, ניסיון מעשי עצום שכל כולו רתום להצלחת הפרויקט. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהוזלת עלויות, שיפור לוחות הזמנים, איכות ביצוע פרויקט ועוד. ללקוח הסופי יש מספר ספקים שכולם שותפים להצלחתו.
תרבות הפרויקטים הגלובליים דומה מאוד לתחום ה-AV/IT. בשני המקרים מדובר ברצון הלקוח להיות מסוגל לנהל הכול ממקום אחד בצורה פשוטה ולקבל תוצאה וחוויית משתמש אחידה. זה יכול להיות בחברה עם שני סניפים או עשרות ומאות – לכולן יש את אותו הצורך בסופו של יום. תחזוקת מערכת העובדת באופן זהה, קלה יותר מאשר מספר מערכות שונות המבצעות את אותה פעולה. עכשיו תחשבו על צוות IT שצריך לספק תמיכה לאותו חדר AV פשוט בסניף באוקראינה – במידה ויש להם פרויקט שמנוהל באופן גלובלי עם אחת החברות מעלה, יהיה להם קל יותר לתפעל ולטפל בתקלה, יש שותף מקומי שייתן שירות ויפתור את התקלה כמה שיותר מהר. לעומת זאת אם הוחלט לתת לסניף המקומי לרכוש בעצמו את הציוד ללא קשר למה שסופר במאמר- הלקוח עלול למצוא עצמו עם חדר או משאב אחר מושבת זמן רב.
ההיגיון אומר שהיות וה-AV עובר לאחריות ה-IT, תפישת ה-IT משפיעה עליו בהיבט הפרישה והתחזוקה, השוני המהותי הוא באפיון פתרון ה-AV שייושם בפועל ובחוויית המשתמש, כאן האינטגרטור או היועץ באים לידי ביטוי. בסופו של דבר המעבר ל-AV/IT משפיע על ההעדפה כיצד לנהל, לתכנן ולתפעל פרויקטי AV בארגון ולשאוף כי ידמו ככל האפשר לתפישת ה-IT הקיימת. ה PSNI וה GPA נוצרו לממש את החזון הזה, ואולי זו הסיבה להצלחה הגדולה שהם חווים.
על הכתב – אביעד כהן הוא יועץ מולטימדיה ואודיו וידאו, בעלים של Comeet. אביעד החל את דרכו בעולם הייעוץ בשנת 2007 וכיום שותף פעיל בפרויקטים מובילים בישראל.
