עולם הנגישות לאנשים עם מוגבלות ולצרכני שירות בכלל הולך וחודר לתודעה הציבורית ואיתה לכלים ולמימושים היום יומיים. גם תחום הטכנולוגיה ומערכות המידע עושה מקום לעולם זה וסטאראפים רבים קמים במטרה לשפר את איכות חייהם של אלה שנמצאים לעיתים ממש מולנו ואנחנו איננו יודעים שהם בעלי צרכים מיוחדים. ראיון מיוחד עם רוית קרדי, מנכ"לית חברת מהלב Step-Hear, מורשית נגישות שירות. וגילי צוקרמן, יו"ר המרכז לחדשנות מולטימדיה ומנהל יחידת מערכות טכנולוגיות בעיריית תל אביב.
קרדי: "הרעיון לקיים את האירוע עלה לאור התפתחות של כלים דיגיטאלים וטכנולוגיים לטובת שיפור השירות לכלל הקהל – ערים חכמות, שירותים בדיגיטל, וכמובן הקורונה שהאיצה אימוץ טכנולוגיות לשירותים מרוחקים. בנוסף, חל זינוק דרמטי במספר הסטארטאפים והפיתוחים הטכנולוגיים החברתיים הקשורים לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות בארץ ובעולם."
מעורבות המנמ"רים בהובלה וליווי תהליכים רב מערכתיים
קרדי: "אם בעבר המנמ"ר עסק בעיקר במערכות ממוחשבות, הרי שהיום, מעצם השינוי התפיסתי של המרחב – צמצום המרחק מהמרחב הפיזי והווירטואלי והפעלת מרכיבים פיזיים ע"י כלים דיגיטאליים (IOT), המנמ"ר כמו כל נותן שירות טכנולוגי אחר, חייב להכיר היטב את תפישות ותכנון הנגישות וההכלה של אנשים עם מוגבלויות וכמובן את הטכנולוגיות ודרכי הטמעתן."
ההישגים של אירוע כזה הם הישגים של כולנו
קרדי: "אנחנו רוצים לחשוף את המתכננים לתפיסות של נגישות לאנשים עם מוגבלות במגוון ממדים; הכלה, שיוויון, תפיסה כלכלית, הבנה שהתועלת הינה מהפרט אל הכלל, בדיוק כפי שאירע בפיתוחים אחרים שהיו מכוונים לאנשים עם מוגבלות וכיום כל אחת ואחד מאיתנו משתמש בהם ברמת היומיומית.
"אנחנו חותרים למצב בו נושא הנגישות לאנשים עם מוגבלות ישולב כבר בתכנון ויאפשר תכנון שייתן מענה לאוכלוסיות אלה בשלב הראשוני. כמו כן אנחנו מבקשים לעודד יצירתיות בהקשר של שילוב אנשים עם מוגבלות במרחבים השונים- הציבורי, האקדמי והתעסוקתי ולייצר פתיחות ומוטיבציה לאתר פתרונות לאוכלוסיה זו.
"הוועידה מאפשרת לנו בראש ובראשונה לייצר דיון שמפתח את התחום. דיון שבו אנחנו יכולים להפגיש ספקים שונים אשר יכולים לייצר שיתופי פעולה בין מערכות שונות כמו בינוי-מחשוב, תשתיות- דיגיטל וכו'. מאחר ותהליכים רב מערכתיים דורשים שיתוף של גופים, אנשים וידע מתחומים רבים, ניתן לשלב כוחות גם תודות לוועידה כמו זו ולאתר את הפערים הקיימים בתחומי האחריות בפעילות החשובה. פערים אלה הם המוקש ברצף הנגישות הנדרש ועבודה משותפת עשויה לייצר את החפיפה הנדרשת לסגירתם. מדובר בבסיס הכרחי לאנשים עם מוגבלות ולכלל הציבור אשר צורך נגישות.
"כל חשיפה לתחום מפעילה גלגלים שמחברים לתהליכים שהם מעורבים בהם או מעוניינים להיות מעורבים בהם. מונחים, כלים, טכנולוגיות, קשרים לארגונים וגורמים מקצועיים אחרים יכולים לסייע להם במטרות או במשימות השונות ולכן אנחנו מזמינים אנשי ומנהלי מערכות מידע, רכזי ומורשי נגישות, מנהלי משאבי אנוש, אנשי דיגיטל (אתרי אינטרנט, אפליקציות וכו'), בעלי תפקידים מתחום התחבורה והתשתיות, אנשי פיתוח, סטרטאפיסיטים, גורמים משפטיים העוסקים בתחום הנגישות, נותני השירות השונים וכל אדם חובב טכנולוגיה ואנשים שחשובים לו ערכי השוויון."
מאפס לשורה הראשונה בעולם – הדרך שעשתה מדינת ישראל בתחום
צוקרמן: "בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובשנת 2005 נוסף פרק הנגישות הקובע את החובה להנגיש מבנים, תשתיות וסביבה וכן הנגשת השירות הניתן לציבור באופן שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש בו בחופשיות ובעצמאות.
"בשנת 2010 נוסף סעיף בחוק המתייחס לייצוג הולם והוחלו ההוראות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתעסוקה. החוק קובע את האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה להתקנת התקנות המתאימות בתחום אחריותו, את לוחות הזמנים לביצוע הוראות הנגישות, האכיפה והעונשין. העונשים לא מחייבים הוכחת נזק כלשהי ומאפשרים לאדם עם מוגבלות לתבוע בגין העדר נגישות. בנוסף קבע החוק את הקמת נציבות שוויון זכויות במשרד המשפטים במטרה לפקח ולאכוף את הנושא עבור שיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות. הנציבות מבצעת הסברה והכשרה, אך גם ביקורת ובמקרים מסוימים אף אכיפה באמצעות צווי נגישות ותביעות כנגד מפרים.
"על סמך החוק החלה בניה של תקנות לביצוע לשון החוק – ביניהן תקנות נגישות המתייחסות לתחבורה ציבורית, מבנים, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות בריאות, נגישות השירות, נגישות לאתרי אינטרנט ועוד. את התקנות מלווה סדרה של תקנים ישראליים המספקים את המענה בדבר ספציפיקציה נדרשת.
"ישראל אישררה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות רק בשנת 2012, ולמרות שישראל היתה בין המדינות המתקדמות האחרונות להצטרף לאמנה, היא צמצמה את הפער במהירות שיא. החקיקה בישראל מפורטת והאכיפה נוקשה ומהצד השני פעילות משמעותית של הארגונים השונים מספקת את הכר ההסברתי ושיתופי פעולה טכנולוגיים מסייעים לצמצום הפערים.
"כיום ישראל מובילה בתחום הנגישות ולה שגרירים באו"ם לתחום הנגישות. עמותות כגון 'נגישות ישראל', 'בית הגלגלים' ועוד, משמשות כגופים מייעצים מובילים ודמויות מובילות כגון יובל וגנר ואודליה פיטוסי, שנבחרה לאחרונה כחברה בועדת האו"ם לאנשים עם מוגבלות, הינם חלק מהצוות המוביל של ישראל בנושא.
"אנחנו יכולים להתגאות שישראל מייצאת ידע, תוכניות וטכנולוגיות רבות וחדשניות בתחום השוויון והנגישות לאנשים עם מוגבלות. אמנם עדיין קיימים פערים בתחום הנגישות במדינה, אך ניתן לחוש במגמות גם בקרב הציבור. בחודש האחרון פורסם מדד הנגישות העירוני לשנת 2020 המודד את רמת הנגישות בערים השונות והתמורות שחלו בהן. המדד מציג כי למרות מגיפת הקורונה ישנן ערים שרמת הנגישות בהן השתפרה באופן משמעותי, ואף על פי כן ישנה עוד כברת דרך להשגת ההכלה, הכלה השוויון והנגישות הראויה עבור אנשים עם מוגבלות."
