בעידן שבו טכנולוגיות מחליפות דור כל שנתיים, כלי ומודלי עבודה משתנים בן לילה, חברות משקיעות מיליונים רבים בנדל"ן ובתשתיות. האם הן בונות את "הפיל הלבן" של מחר או מצליחות לייצר מרחב צומח עם הארגון? צלילה אל מגוון אתגרים בתכנון, ביצוע ולא ידוע.
תכנון קמפוס או משרדים היה עד לא מזמן תהליך ליניארי יחסית: הגדרת פרוגרמה/אפיון שלדי של החלק המושכר, בחירת אדריכל, הקמת תשתיות וכל יתר הפעולות למטרת כניסה לאיקס שנות "שקט". המשוואה הזו נשברה היות ואנחנו נמצאים בעידן הלא נודע; תקופה בה הפער בין רגע החתימה על חוזה השכירות לבין אופן השימוש בפועל בחלל רק הולך וגדל.
הקושי המרכזי הוא גמישות מול השקעה- כיצד מציידים בניין/משרדים במערכות יקרות כשלא ברור מהי המתודולוגיה שתיושם אפילו בעוד איקס חודשים, עתיד הפעילות כולה לעיתים לוט בערפל ומי יודע כמה מחלקות עלולה הבינה המלאכותית לייתר ובכך לשנות את תמהיל החברה.
אם אתם מיקרוסופט או גוגל, ככל הנראה שזו פחות בעיה. מה קורה אם אתם חברה של 400 עובדים שמנהלת מסע סטנדרטי לפעילות עסקית ולא בהכרח לאקזיט?
הקונפליקט המרובע: מה מטריד את מקבלי ההחלטות? התכנון המודרני דורש סנכרון בין ארבעה וקטורים שונים כשלכל אחד מהם "סיוטים" משלו:
מנהל הפאסיליטי: שומר הסף של היעילות
האתגר הגדול שלו הוא ניצול שטחים (Utilization). זה לא כזה להיט לפגוש קומה שלמה ריקה ביום שלישי ומחסור בחדרי ישיבות ביום רביעי.
מה בין היתר מטריד אותו?
האם המערכות שבניתי יודעות למדוד בזמן אמת איפה אנשים נמצאים? האם מערכת המיזוג והתאורה מבזבזת אנרגיה על חללים ריקים? איך אני משנה את מערך הישיבה בסופ"ש מבלי להזמין קבלן שיפוצים?
ההנהלה, ה-ROI והתרבות הארגונית
עבור המנכ"ל והסמנכ"ל.ים, המשרד הוא (גם) כלי לשימור טאלנטים ויצירת דנ"א ארגוני.
מה מטריד אותם?
האם המשרד הוא מגנט או מטלה? האם התחייבנו לנכס גדול מדי שיכביד על המאזן? כיצד משמרים יצירתיות בצוותים היברידיים כשהחלל הפיזי לא תומך בחיבור חלק בין הבית למשרד?
האדריכל: בין אסתטי לאג'ילי
האדריכל נדרש לעצב חלל שיהיה "על זמני" מבחינה עיצובית אך "בר שינוי" מבחינה פונקציונלית.
מה מטריד אותו?
איך מייצרים חללים מודולריים שלא נראים כמו מחסן זמני? איך מתכננים אקוסטיקה מושלמת בחלל שבו קירות לעיתים צריכים לזוז? כיצד משלבים טכנולוגיה "פולשנית" מבלי לפגוע בשפה העיצובית? (לעיתים הטכנולוגיות, בעיקר מולטימדיה, הן כלי עיצובי והגיע הזמן שהרבה יותר אדריכלים ייכנסו לעובדי הקורה ויכירו אותן)
מחלקת ה IT (וה AV): הנבחרת שאחראית שהחדשנות לא תתיישן
מה מטריד אותם?
האם התשתית שהנחנו היום (כבלי נחושת, סיבים, נקודות קצה) תתמוך ברוחב הפס שתדרש עוד 5 שנים? איך מייצרים חוויה מדויקת ומאוזנת בשיחת וידאו כשחצי מהאנשים בחדר וחצי בבית? כיצד מנהלים מאות ואולי אלפי רכיבי קצה בלי ליצור פרצות אבטחה?
כדי לשרוד את אי הודאות, עולם התכנון עובר למספר עקרונות ליבה חדשים, הנה כמה מהם:
- Activity Based Working (ABW): לא עוד שולחן לכל עובד, אלא "תפריט" של חללים: חדרים שקטים לריכוז, קפיטריות רועשות לסיעור מוחות, וחללי 'Lounge' לעבודה מזדמנת.
- מודולריות רחבה: תכנון מערכות AV וחשמל בשיטת Plug & Play. היכולת לפרק קיר מסך או עמדת מרצה ולהעביר אותה לחלק אחר של הקמפוס מבלי לחצוב ברצפה.
- Data-Driven Design: שימוש בחיישנים כדי להבין את התנהגות העובדים. אם הנתונים מראים שחדרי ישיבות ל-12 איש תפוסים תמיד רק ע"י 3 אנשים, המשרד חייב להיות מסוגל "להתכווץ" ולהתחלק מחדש על בסיס דאטה.
- סטנדרטיזציה כערך: בעולם של חוסר ודאות, שימוש בציוד AV סטנדרטי ופרוטוקולים פתוחים הוא קריטי. מערכות קנייניות (Proprietary) עלולות להיות המתכון הבטוח למבוי סתום טכנולוגי תוך שנים ספורות.
