בהירות הדיבור (Speech intelligibility) = מובנות הדיבור ולהן האקסיומות, ממש כמו בגאומטריה:
- כל סיגנל אודיו מכיל רעש
- שיחה בין בני אדם היא סיגנל אודיו
- מובנות הדיבור טובה יותר ככל שהיחס בין הדיבור לרעש גבוה יותר
כיוון שכדי לקלוט את הדיבור אנחנו משתמשים במיקרופון, נשאלת השאלה איזה מיקרופון הכי טוב כדי לקלוט את הדיבור ולא את הרעש, או לפחות לקלוט את שניהם אבל את הדיבור לקלוט חזק הרבה יותר מאשר את הרעש? והתשובה היא- מיקרופון המחובר לצלם, או הפוך. צלם מחובר למיקרופון. הצלם דואג לכוון את המיקרופון מהמרחק הנכון ישירות אל הדמות שהוא רוצה להקליט. gun mic נועד לקליטת האינפורמציה החשובה ולדחיית רעשים סביבתיים אבל זה לא מה שאנחנו בעולם האינטגרציה צריכים!
אנחנו זקוקים לפתרון קטן, שטוח ואוטומטי, בלי צלם בלי עורך ובלי בימאי. פתרון שאפשר לשתול ביחידת all in one video bar או כמיקרופון שטוח בתקרה מעוצבת ואפילו ב'ספיקרפון' המונח על השולחן. את כל זה ניתן להשיג באמצעות טכנולוגיית Beam forming.
אז מה זה beam forming ולמה צריך אותו?
Beam forming הוא מיקרופון מסוג אלומה- Beam=אלומה, המשלב שתי תכונות:
– יכולת להתמקד על דובר אחד בתוך קבוצת דוברים באופן אוטומטי
– יכולת לקלוט את הדיבור ביחס גבוה בהרבה מאשר את הרעשים החיצוניים
כמו כל טכנולוגיה, גם כאן יש נוסחאות הניתנות למדידה- היחס בין עוצמת האינפורמציה הרצויה במיקרופון לבין סך הרעשים הלא רצויים, מהווה אחד הפרמטרים המהותיים ביותר בכל ציוד אודיו: S/N RATIO – Signal to noise ratio.
טכנולוגיית Beam forming האופנתית אינה חדשה. בדומה לשמות טרנדיים אחרים (HD בראשית דרכו למשל) היכרות איתה, גם ברמה הבסיסית, תסייע לנו להשיג הרבה יותר: ראשית חשוב להבחין שיש Beam forming ויש Beam steering וזה ממש לא אותו דבר. לדוגמה, המיקרופון התקרתי 710 SHURE הוא Beam forming והוא עוצב לחדרי ישיבות בהם הדוברים ישובים בצורה סטטית. הם לא מטיילים. לעומתו, מיקרופון AM-1 TOA הוא Real-time Steering Array Microphone, אשר מסוגל לעקוב אחר מקור הקול האנושי שזז בחדר כדוגמת מרצה. בוידאו הבא ניתן לראות ולשמוע איך המיקרופון מאפשר לשמור על עוצמת ווליום אחידה במעקב אחר הרכבת.
הבבושקות של המיקרופונים
ניתן כיום לקבל "מיקרופון" שמורכב ממספר מיקרופונים זעירים בעלי התכונות הנדרשות; קטנים ושטוחים אך גם זולים ואחידים בנתוניהם – מיקרופוני MEMS.
מיקרופונים בטכנולוגיית Beam forming מכילים פרוססור און-בורד אשר מאפשר להם "לדעת" את הכוון ממנו מגיעה האינפורמציה הקולית, (הדיבור) וליצור מעין אלומה של מיקרופונים לאותו אזור. מכיוון שהיכולת "לדעת" מהיכן מגיעה האינפורמציה בכל רגע נתון קיימת אינהרנטית בטכנולוגיה הזו, הרי שאפשר לנצל אותה בכדי לשדר למצלמת עקיבה את המיקום וליהנות ממצלמת Speaker tracking. פולי(קום) עושה את זה שנים עם האיגל איי וסיסקו עם הטלפרזנס. שם, בעולם הישן של ה VC, המיקרופונים כלל לא נוצלו לאודיו אלא רק כדי "לדווח" למצלמה על מיקום הדובר.
ערכות מהסוג הזה עלו באותם ימים כמה עשרות אלפי דולרים. כיום, יחידות ה all in one כוללות מיקרופוני Beam forming ומצלמות Speaker tracking אשר יודעות מי הדובר בכל רגע נתון ומתבייתות עליו והן זמינות במחיר שווה לכל נפש.
ככלל, יחידות ה all in one תתקשינה לתת מענה הולם לאודיו בחדרים גדולים בהם מוטב ליישם מערכות מיקרופונים חיצוניות, בין אם על השולחן או מהתקרה. מערכות אלה מבוססות על מיקרופונים בטכנולוגיית Beam forming ומאפשרות לנו לשפר את תוצאות הפגישה באופן משמעותי.
נגיעה היסטורית
המיקרופון מטכנולוגיית Beam forming הראשון שודך למצלמה בשנת 1999. והנה סיכום התכנסות וועידת ה beam forming העולמית בברלין בשנת 2006
לסיכום – הטכנולוגיה פותחה לראשונה בשנות השישים של המאה הקודמת, תחילה בתוך רמקולים בטכנולוגיית קולונה אשר עושה שימוש באותה טכניקה בכדי "לאגד" מספר מקורות קול לאלומה אחת, שכן הרמקול וגם המיקרופון שניהם ממברנות שרוטטות באוויר, והפיזיקה היא אותה פיזיקה.
תמונה ראשית – Canva
