עבורי כל כניסה למתחם קניות, תחבורה ציבורית ולמעשה כמעט כל תנועה בציבור, היא הזדמנות לחפש וללמוד עוד על עולם השילוט הדיגיטלי. בעוונותיי כבוגר אוניברסיטה בתחום התקשורת, מחזיק תעודת קופירייטר וותק של 15 שנים בתחום המולטימדיה, החיבור בין שני העולמות גורם לי להסתכל ולחשוב בצורה שונה על התכנים, ההנגשה שלהם ובעיקר על המשמעות.
פספוס אחד גדול והפסד ענק
אחרי ההקדמה, הנה הסיפור: ביקרנו במרכז קניות (פחות בילוי, יותר קניות) ובאחת החנויות צד את עיני שלט LED גדול, כ-3 מטרים רוחבו, אולי יותר. התבוננתי בו ארוכות וחיוך נמתח על פני, המלים: 'Recovery' בגדול, ואחריהן הכיתוב: It looks like Windows didn’t load…. ראיתי יותר מדי כאלו. בשילוט חוץ חנויות, בתוכן, בקניונים ועוד. מצד אחד אתנחתא קומית ומצד שני פספוס אחד ענק, בין אם אתם המוכרים שעובדים בשטח החנות או הקניון, בין אם אתם המפרסם ששילם על מנת שהמסר שלו יופיע ובין אם אתם מוכרים את שטח השילוט – זה הפסד של כולם.
זו לא רק נראות
התחלתי לחשוב ומספר שאלות עלו לי בראש: האם העובדים בחנות שמו לב ? האם מפריע להם שהשילוט לא תקין ? האם דיווחו על כך ? האם מי שקיבל את ההודעה על כך מטפל בהחזרת השילוט לתקינות ?
לא רציתי לפנות לצוות המכירות שהיה עמוס גם כך, שיערתי שזו ככל הנראה תקלה שאינה טורדת אותו, ולא בגלל חוסר אכפתיות אלא בעיקר בגלל חוסר סנכרון עם המסר השיווקי שאותה חנות רצתה להעביר.
ניסיתי לחשוב על המפרסם: האם הוא מודע לכך כי המסר שעל הפצתו והצגתו שילם ממיטב כספו אינו מוצג ביום בו החנות הומה אנשים ? מה היה עושה אם היה יודע ?
עבורי, השילוט והתוכן אינם רק בגדר נראות. יש כאן אמירה, וגם שלט LED שאינו מתוחזק הוא בגדר אמירה המתורגמת בעיני ל "קנינו מסך LED, דאגנו שיהיה נגן והפעלנו תוכן כלשהו, שמישהו אחר ידאג". בין שילוט שאינו תקין לבין שילוט פשוט בחנות אני מעדיף את האופציה השניה.
יש מקומות שבהם זה עובד וגם כלכלי
בצד החיובי של הדברים שווה לציין כי ישנם לא מעט מקומות בעולם הריטייל שרואים בשילוט דיגיטלי בסיס למודל כלכלי מניב, חכם ומניע לפעולה. אחת הרשתות בארץ הגדילה לעשות והקימה תשתית לשילוט דיגיטלי – מסכי LED הפזורים ברחבי החנויות ומאפשרים למפרסמים הפצת מסרים שיווקיים, מבצעים ועוד. עלות הקמת מערך השילוט הייתה באחריות הרשת ואילו את שטח הפרסום היא מוכרת למפרסמים כאשר היא יודעת לחלקו בצורה חכמה לפי איזורים ולפעמים גם לפי מיקום החנות. מודלים מתקדמים יותר פועלים באמצעות חיישנים הפזורים בחנות ואיתם ניתן למדוד נתונים כדוגמת כמות התנועה ליד מודעה/שלט מסוים, זמן שהות ליד מדף ואף הבעות פנים המתועדות (במקומות בהם הותקנו מצלמות). במלים אחרות: אפשר לעשות את זה חכם, נכון וכלכלי יותר.
שילוב זרועות וחשיבה משותפת
בעיני רוחי אני מדמיין צוות חשיבה גדול ובו ספקי הטכנולוגיות – מסכים, חיישנים ומצלמות, תוכנת אנליטיקה, אנשי השיווק ומנהלי התכנים, כולם בחדר אחד, יושבים ומתכננים איך מנגישים תוכן שימשוך אנשים, עובדים, מבקרים וכן הלאה, איך מודדים את ההצלחה שלו ואיך מאפשרים ניטור של כל הפעילות הזו בצורה שתאפשר הרחבת פעילות מבלי לחשוש מ Recovery שיהרוס את הכל.
כאשר הלך הרוח יהיה בכיוון הזה, נוכל לראות הרבה יותר פרויקטים במגוון מימושים כמו מרכזי מבקרים, מוזיאונים, חנויות, מלונות וכמעט בכל מקום, מהסוג שמייצר אינטראקציה עם הבאים מחד, ותובנות למרפסמים מאידך, והכל במגמת שיפור בלתי נגמרת.
