כבר התרגלנו לכך שהם חלק מחיינו ואין כמעט פעולה שאנחנו עושים ללא מעורבות של מסך כזה או אחר. הבשורה החדשה של מסכי המגע מגיעה מכיוון אחר כאשר נראה שהם משתלטים בנוק אאוט מוחץ על השוק עם הכניסה למוסדות חינוך, תעשיות ביטחוניות וארגונים. האם מסכי המגע תופסים את מקומם של המקרנים?
מקרן אאוט- מסך אין?
"בעבר הלא מאד רחוק חווינו בעיקר שימוש במקרנים", מסביר עידן וקסמן, מנהל תחום המולטימדיה ביניר מערכות שמייצגת בישראל את חברת NEC ה'היברידית' (מסכים ומקרנים) מקרני ריקו ומסכי Vestel של הקונצרן התורכי הענק- "בעיות שונות עלו סביב השימוש במקרנים עליהן היינו צריכים לתת מענה. נתחיל בזה שמקרן הוא מכשיר מגושם שלרוב ממוקם בין המרצה למסך ומייצר צל אותו כולנו מכירים. גם הרזולוציה הייתה מוגבלת אולם עם פתרונות ההקרנה החדשים פער זה הצטמצם. ממדי ההתקנה והתחזוקה שמחייבת החלפה של הנורה מעת לעת, שימוש בתוכנות המחייב חיבור פיזי למחשב ותכונות נוספות כמו חיווט ואלחוטיות, הופכים את השימוש במקרן להרבה יותר מורכב לעומת מסך מגע. בשורה התחתונה", מסכם וקסמן, "הטמעה של מקרן עלולה להעסיק אותי כארגון או כנותן שירות בארגון בעוד שמסך מגע נהנה מהתקנה חד פעמית ותפעול פשוט לאורך זמן".
מושגים כמו אנדרואיד הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה היומיומית שלנו וגם בדו קרב בין המקרנים למסכים ניתן לראות כיצד המסך המובנה מוביל על המקרן. "יניר מספקת ללקוחותיה מסכי מגע בגודל 55-98 אינץ בטכנולוגיות שונות עם או ללא מגע. כל המסכים מגיעים עם רזולוציה משופרת של 4K מה שנותן פתרון תצוגה איכותי ותומך בקלות העברת המסר על ידי המרצה".
מי צריך בכלל לוח וגיר
"היתרון הבולט של מסך המגע הוא הפונקציונאליות העצומה שלו. בלחיצת כפתור הוא הופך ללוח מחיק לכל דבר, מספר משתמשים יכולים לשתף פעולה במגוון דגמים, המרצה פנוי לכתוב ישירות על המסך ולא צריך להתעסק עם בדים, קירות או לוחות מחיקים מה שמאפשר לו להתרכז נטו בחומר הלימוד אותו הוא צריך להעביר.
"נדמה שמסכים שינו את דפוסי החשיבה שלנו לבלי היכר ובהקשר של מסכי מגע נראה שהמגמה הזו הולכת כמה צעדים קדימה. אם בעבר העבודה עם המקרן הייתה מסרבלת את כל מהלך השיעור הרי שכיום בזכות מסכי המגע נוצרו אפשרויות חדשות. האופציה לשיתוף מסך הופכת את הלמידה לאינטראקטיבית היות שהמרצה והתלמידים יכולים לשתף. חווית הלמידה מתעצמת באמצעות כלי שהופך נפוץ יותר ויותר בכל חדר".
כבר לא פוחדים מטכנולוגיה
אם אומרים שלדברים טובים מתרגלים מהר, הרי שמסכי המגע מוכיחים זאת ביתר שאת. וקסמן מספר שעם ההבנה סביב נוחות השימוש במסכים, עולה הדרישה מהלקוחות כל הזמן.
יתר על כן, ידוע שטכנולוגיה היא דבר שקשה לעתים להטמיע ולא תמיד שינויים מתקבלים בברכה. הבשורה המרגיעה בהקשר זה היא המהירות שבה לומדים המשתמשים לתפעל את מסכי המגע: "אנחנו עורכים הדרכות למורים ולתלמידים ורואים כמה מהר הם לומדים לתפעל את מסכי המגע. זה מרגיש להם דומה לתפעול הטלפון האישי ולכן גם מי שאינו בקי בטכנולוגיה מבין מהר מאד את הפרנציפ ויכול להוסיף כלי חשוב ביותר לארגז הכלים שלו. הצדדים שעלולים להפחיד משתמש ממוצע כמו התאמות פוקוס הקיימות במקרן, תזוזות של התמונה וכו' אינן קיימות כאן והחוויה שונה לחלוטין מהעברת שיעור בעזרת מקרן".
חווית המשתמש- איכות היא לא מילה גסה
"בהקשר של חווית המשתמש נראה שמסך המגע בדרך לנוק אאוט אמיתי. בשונה ממקרן שבו היינו צריכים להשתמש גם בלוח מחיק, כאן המרצה יכול לכתוב על המסך עצמו והרבה יותר מזה- הוא יכול במגע אצבע לגזור ולשתף את כל התלמידים, והם מצידם יכולים גם כן לשתף את מה שהם עשו. היכולת לשתף את המידע בין תלמידים למורה בצורה פשוטה וחלקה הופכת את השיעור להרבה יותר אפקטיבי. מדובר בחידושים עצומים אשר משנים כל חווית הלימוד וזה רלוונטי ביותר בעידן הנוכחי שבו אנו רואים יותר ויותר שימוש בטכנולוגיות לשיתוף פעולה לרבות אותן פלטפורמות וידאו קונפרנס נפוצות".
אם דיברנו קודם לכן על נושא הנורות במקרנים, הרי שזו לא הסוגייה היחידה בהקשר של תחזוקת המקרנים. לדבריו של וקסמן, סוגיות כמו פילטרים וצרכים אחרים הופכות את תחזוקת המקרנים למסובכת יותר לעומת מסך המגע שאינו דורש כלל תחזוקה למעט ניקוי מעת לעת כדי לשמור על היגיינה: "הדבר המשמעותי ביותר הוא מספר שעות המסך העצום של המסכים החדשים שמגיע ל 50,000 שעות שמסך ואף יותר. סוגיה נוספת היא כמובן האחריות המקיפה שאנחנו נותנים אשר עומדת על שלוש או חמש שנים בהתאם למוצר. זה שקט אמיתי לארגון".
ונדליזם? לא בבית ספרנו
בהקשר זה ראוי לתת את הדעת לעמידות בפני מכות ושריטות. אם חשבנו שמסכי המגע הם מוצר עדין, כדאי שנחשוב שנית. לדבריו של וקסמן הזכוכית של מסכי המגע הללו עמידה ועבה יותר ממסך רגיל ולכן קשה מאד לפגוע בהם. "את מיגון המסכים אנחנו מספקים בהתאמה אישית לפי דרישות הלקוחות כך שהפתרון שהם מקבלים הינו ברמת עמידות אשר תואמת את צרכיו".
כמה זה בכלל עולה לנו?
בעבר הלא מאד רחוק מסכי המגע נחשבו למוצר יוקרתי והמחיר היה בהתאם. נכון להיום המחירים ירדו משמעותית בעיקר בשל הפחתת המיסים וירידת המחירים של המוצרים הנלווים: "בשנתיים האחרונות ראינו מגמה ברורה של ירידת מחירים מה שהופך את העסקאות הללו לכדאיות ביותר. משתנים אחרים שמובילים לירידת המחירים הם תחרות ודרישה גבוהה יותר מהשוק שמובילה לייצור מאסיבי יותר שמאפשר לשפר את המחירים".
אבל יניר משווקת גם מקרנים וגם מסכים – לא נסחפנו קצת?
"בהחלט לא. ליניר יש מענה רחב ביותר בתחום המקרנים וניסיון עצום עם הטכנולוגיות השונות של פתרונות ההקרנה אולם אני מרגיש שלרוב, עדיף ללקוח לממש באמצעות מסך מגע. מדובר ביתרונות של ממש במציאות המתגבשת".
